יו"ר ועדת חוץ וביטחון משיב למכתב הרמטכ"ל: "קשה לראות בעיתוי צירוף מקרים"

הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר שיגר היום (שני) מכתב חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כ״ץ וליו“ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בועז ביסמוט, לקראת אישור התיקון לחוק שירות הביטחון, שלפיו יוקפאו מעצריהם של לומדי התורה. יו"ר ועדת חוץ וביטחון הגיב: "קשה לראות בעיתוי המכתב צירוף מקרים".

במכתבו, התריע זמיר כי למהלך עשויות להיות השלכות חמורות על צה"ל, הן מבחינת אמון המשרתים והן מבחינת יכולתו של הצבא להרחיב את היקף הגיוס בתקופה שבה הוא נדרש לכוחות נוספים.

זמיר כתב כי עמדתו המקצועית של צה"ל, כפי שהוצגה בפני ועדת החוץ והביטחון באמצעות ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, הייתה התנגדות מוחלטת להצעה. לדבריו, התיקון המוצע אינו משרת את צורכי הצבא ואף צפוי להשיג את התוצאה ההפוכה מזו שלשמה נועד.

עוד כתב הרמטכ"ל כי "ההצעה מעניקה תמריץ לאי התייצבות לשירות צבאי, שכן בצידה יהיה פטור מהעמדה לדין ומהליכים פליליים. בכך, ההצעה לא עולה בקנה אחד עם צרכי צה"ל וזאת באופן מובהק וחד משמעי".

הרמטכ״ל התנגד גם להצעה כי בצה"ל תוקם ועדה מיוחדת, שתורכב משלושה קצינים בכירים ותוסמך לבחון את תצהירי תלמידי הישיבות, במטרה להעניק להם מעמד רשמי של "בן ישיבה", המקנה פטור. לדבריו, "לא ייתכן שהמערכת הצבאית בראשותי, אשר תובעת ממשרתיה הקרבה חסרת תקדים, תהיה חתומה בו-זמנית על מתן פטורים המוניים מהעמדה לדין. מהלך כזה ייצור שבר עמוק מול מערך המשרתים, הנושאים בנטל הלחימה מזה כשנתיים וחצי, ויגדיל את אי השוויון".

הרמטכ״ל טען גם כי לצבא אין כלים, מומחיות או יתרון יחסי לבחון את הקריטריונים שנקבעו בחוק, שכן תפקיד הוועדה יתמקד למעשה באימות תצהירים בלבד, ולא בבחינה מהותית של הזכאות.

בנוסף כתב זמיר כי תתרחש פגיעה בתפקוד הפיקודי בזמן מלחמה. לדבריו, הטלת משימה בירוקרטית מורכבת ושנויה במחלוקת ציבורית על הדרג הפיקודי הבכיר בתקופה שבה צה"ל מנהל לחימה, תסיט קשב ומשאבים מהמשימות המבצעיות. הוא הוסיף כי מדובר בנטל ארגוני משמעותי שעלול לפגוע בהתמקדות הפיקוד העליון בניהול המלחמה ובהיערכות המבצעית.

את מכתבו סיים הרמטכ"ל בדרישה לדרג המדיני להסיר לחלוטין מהצעת החוק את מנגנון ועדת הקצינים, שלדבריו אינו משרת את צורכי צה"ל ועלול לפגוע באמון המשרתים, בשוויון בנטל וביכולת הצבא להתמודד עם אתגרי התקופה.

בלשכת יו"ר ועדת החוץ והביטחון דחו את הטענות וטענו כי המכתב ששלח הועבר לשר הביטחון ולראש הממשלה רק לאחר שהוועדה כבר השלימה את דיוניה והצביעה על הצעת החוק. זאת, אף שלדבריהם, נוסח הוראת השעה היה בידי צה"ל במשך כשלושה שבועות ונציגי הצבא השתתפו בכל הדיונים.

בלשכה הדגישו כי הנוסח הסופי של הוראת השעה גובש בתיאום מלא עם נציגי משרד הביטחון ולבקשתם. עוד ציינו כי הוועדה נעתרה באופן חריג לבקשת משרד הביטחון להגיש שתי הסתייגויות גם לאחר המועד הקבוע, ושתיהן התקבלו ונכללו בנוסח הסופי.
עוד נמסר כי לאחר שוועדה בכנסת מסיימת את דיוניה ומצביעה על הצעת חוק, ההליך בוועדה מסתיים והצעת החוק עוברת לשלב הבא בהליך החקיקה.

בלשכת יו"ר הוועדה העלו תהייה לגבי עיתוי המכתב, שנשלח לאחר סיום הדיונים ופורסם דווקא ביום שבו החוק צפוי לעלות להצבעה במליאת הכנסת: "אם המטרה הייתה לתקן את הנוסח, היו לצה"ל כשלושה שבועות לעשות זאת. קשה לראות בעיתוי הזה צירוף מקרים".

עוד טענו בלשכה כי לאורך כל הדיונים לא הצליחו נציגי צה"ל להציג בפני הוועדה ולו מקרה אחד שבו מעצר של לומד תורה הוביל בפועל לגיוס. בנוסף נטען כי בניגוד לאזהרת הרמטכ"ל שלפיה הוראת השעה תסיט קשב ומשאבים במהלך המלחמה, דווקא המעצרים שאינם מובילים לגיוס ואינם משיגים את מטרתם הם שמבזבזים קשב ומשאבים ללא תועלת.