מבקר המדינה: "איראן מנצלת את הרשתות החברתיות להעמיק את השסע החברתי בישראל"

מבקר המדינה היוצא, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) דו"ח העוסק ב"השפעה הזרה של גורמים עוינים על המרחב הדיגיטלי בישראל". לפי הדו"ח, בשנת 2024 אותרה רשת השפעה זרה בשם "איסנאד", ששמה לה למטרה להביא להפסקת מלחמת "חרבות ברזל", בתנאים נוחים לחמאס, דרך השפעה על דעת הקהל הישראלי.

בתקופה שבין דצמבר 2023 ועד אוגוסט 2024 נוסחו על ידי אותם גורמים זרים אלפי מסרים. כ-300 אלף פרופילים מזויפים הפיצו את המסרים האלו ברשת החברתית X. נוסף, בימים הראשונים למלחמה החל לפעול קמפיין השפעה איראני שזכה לתפוצה ויראלית.

הקמפיין האיראני שם למטרה לייצר ולקבע את הנרטיב שישראל מבצעת "רצח עם" בעזה. עוד עולה כי איראן וחיזבאללה שלחו כ-5 מיליון מסרוני SMS לאזרחי המדינה, שכללו התראת חירום לכניסה מיידית למרחב מוגן, כדי לעורר בהלה בציבור.

המבקר כותב בדו"ח כי על פי נתוני איגוד האינטרנט והטכניון, 56 אחוזים מהישראלים מתעדכנים בחדשות באמצעות הרשתות החברתיות. לכן, ההשפעה הזרה דווקא בזירה הזו משמעותית ביותר על דעת הקהל בישראל. לדבריו, "האיום הנשקף מההשפעה הזרה כולל היבטים רבים, בהם השקעות זרות, קשרי אקדמיה ומכוני מחקר, השקעה בתשתיות חיוניות ורכישת טכנולוגיות".

דו"ח הביקורת של אנגלמן עסק בזיהוי האיום וההתמודדות של ישראל מול ההשפעה הזרה, כולל בתקופת בחירות. הביקורת בוצעה על המטה לביטחון לאומי (מל"ל), משרד ראש הממשלה, שירות הביטחון הכללי, מערך הסייבר הלאומי, ועדת הבחירות המרכזית, רשות החירום הלאומית (רח"ל)

המבקר קבע כי יש היעדר תיאום בין הגופים השונים העוסקים בהשפעה הזרה. המל"ל ציין במסמך כי הוא ימשיך להוביל, ביחד עם הגופים הרלוונטיים, עבודת מטה שמטרתה לתאם בין כלל הגופים את הפעילות בתחום. אך מהביקורת של המבקר עלה שהטיפול בנושא לא קודם.

בינואר 2026 מסר שב"כ למשרד מבקר המדינה כי החל בפעילות ממוקדת לניטור השפעה זרה לקראת בחירות 2026. משרד המשפטים גיבש בשנת 2019 עקרונות מנחים לטיפול בניסיונות פגיעה בטוהר הבחירות באמצעות בוטים או חשבונות מזויפים המקושרים למדינה זרה. כשש שנים לאחר שגובשו עקרונות אלה, ואף שחלה התפתחות טכנולוגית משמעותית, העקרונות המנחים לא עודכנו על ידי משרד המשפטים.

מבקר המדינה הביע דאגה עם פרסום הדו"ח: "גורמים עוינים, ובהם איראן, מנצלים את הרשתות החברתיות באופן מוסווה ושיטתי כדי להעמיק שסעים, לזרוע תבהלה ולהנדס את תפיסת המציאות של הציבור הישראלי. ההיערכות הלאומית בנושא חסרה, ואין גורם ממשלתי שמוביל את ההתמודדות".

אנגלמן הוסיף: "האיום מתחדד לקראת מערכת הבחירות הקרובה. תקופה של מערכת בחירות רגישה במיוחד מהווה קרקע פורייה לפעילות זדונית של שחקנים זרים, עד כדי חשש להטיית תוצאות הבחירות וערעור אמון הציבור בתוצאות".

"ללא היערכות ממשלתית סדורה, הניסיונות להתערב בשיח הפנים-מדינתי עלולים אף להוביל לפגיעה בריבונות המדינה ולערעור אמון הציבור בהליך הדמוקרטי".

ועדת הבחירות המרכזית הגיבה לדו"ח מבקר המדינה: "ועדת הבחירות המרכזית מברכת על הביקורת המעמיקה שנערכה בנושא חשוב זה, ורואה בדו"ח המבקר תרומה משמעותית לחיזוק ההיערכות הלאומית להתמודדות עם ניסיונות השפעה זרה במרחב הדיגיטלי".

"כפי שמצוין בדו"ח, השפעה זרה אינה תופעה ייחודית לתקופת בחירות, אלא אתגר מתמשך המתקיים גם בשגרה. עם זאת, תקופת בחירות היא תקופה רגישה במיוחד, שבה ניסיונות השפעה זרה עלולים לפגוע לא רק בדפוסי ההצבעה, אלא גם באמון הציבור בטוהר הבחירות, בתקינות ההליך הדמוקרטי ובלגיטימיות התוצאות. הדו"ח נקרא בעיון על ידי גורמי המקצוע בוועדה, וההמלצות הנוגעות לעבודת הוועדה נבחנו ומיושמות במסגרת ההיערכות למערכת הבחירות הקרובה. לצד זאת, הוועדה נוקטת צעדים נוספים לחיזוק ההיערכות, בשים לב לריבוי האיומים, להתפתחות הטכנולוגית המואצת ולשימוש הגובר בכלי בינה מלאכותית".