הסכמה בין משרדי האוצר והביטחון: 15 מיליארד שקלים יועברו באופן מיידי לצה"ל

משרד האוצר ומשרד הביטחון הגיעו להסכמות באשר לפערים התקציביים בין שני המשרדים עד לסוף השנה, לאחר תקופה ממושכת של מחלוקת סביב היקף המשאבים הנדרשים למערכת הביטחון. במסגרת ההבנות, יעביר משרד האוצר באופן מיידי 15 מיליארד שקל למשרד הביטחון, כך שתקציב הביטחון יעמוד בפועל על 158 מיליארד שקל - הסכום הגבוה ביותר מאז הקמת המדינה.

באתר ״ישראל היום״ דווח היום (חמישי) כי ראש הממשלה בנימין נתניהו התערב באופן אישי במחלוקת בין הצדדים, ובכך הכיר למעשה בפער התקציבי שעליו התריעה מערכת הביטחון, הנאמד בכ-40 מיליארד שקל לתקציב 2026. על פי ההסכם, התוספת הראשונית של 15 מיליארד השקלים תמומן באמצעות רזרבה ביטחונית בהיקף של 12 מיליארד שקל ורזרבה אזרחית של 3 מיליארד שקל.

יתרת הפער התקציבי, המוערכת בכ-25 מיליארד שקל, לא תועבר בשלב זה ותיבחן מחדש בשתי פעימות נוספות עד סוף השנה, בהתאם לעדכון תחזיות ההכנסות של המדינה. בעוד שבמערכת הביטחון טענו לאורך התקופה כי משרד האוצר מתעלם מהפער התקציבי שעליו התריעו, באוצר גרסו מנגד כי דרישות מערכת הביטחון חורגות מהנדרש.

המחלוקת בין הצדדים התמקדה בדרישת משרד הביטחון לתוספת תקציבית של כ-43 מיליארד שקל, שלדבריו נדרשת כדי לעמוד במשימות הקיימות "בתצורה הקיימת כפי שדורש הדרג המדיני". באוצר דחו את הדרישה וטענו כי מדובר בתוספת מופרזת. לבסוף, בתיווך המטה לביטחון לאומי, גובש מתווה מוסכם שבמסגרתו תועבר התוספת המיידית, לצד הקמת מנגנון מסודר לבחינת יתר הסוגיות התקציביות בהמשך השנה.

במסגרת אותו מנגנון ייפגשו מדי חודש נציגי משרד האוצר ונציגי משרד הביטחון, ויבחנו את מבנה ההוצאות של משרד הביטחון ושל צה"ל. ככל שיתברר במהלך הבדיקות כי מערכת הביטחון זקוקה לתקציב נוסף, הסוגיה תידון במסגרת המנגנון שעליו הסכימו הצדדים. 

לקראת סוף השנה תתבצע כאמור בחינה נוספת של התקציב בשתי פעימות, כאשר באוצר מעריכים כי לא יהיה צורך בהעברת כספים נוספים לצבא. עוד מדגישים באוצר כי גם העברת 15 מיליארד השקלים אינה צפויה להביא לפריצת מסגרת תקציב המדינה, משום שמדובר בכספים שנשמרו מראש כרזרבות לצורכי ביטחון.

ההסכם מתייחס גם לתוכנית ההתעצמות ארוכת הטווח של מערכת הביטחון. בעבר הכריז ראש הממשלה על תוכנית התעצמות בהיקף של 350 מיליארד שקל לעשור הקרוב, אולם עד כה לא ניתן לצה"ל היתר להתחייב לביצוע הרכש הנדרש. בפועל, מערכת הביטחון התחייבה להוצאות על בסיס אישור ראש הממשלה בלבד, ללא אישור משרד האוצר.

כעת נקבע כי מערכת הביטחון תקבל היתר להתחייב מול התעשיות הביטחוניות ולבצע רכש במסגרת תוכנית ההתעצמות, בכפוף לאישור ועדת השרים להצטיידות. בשלב הראשון צפויה המערכת לקדם, בין היתר, הזמנת כלי טיס חדשים והקמת פסי ייצור נוספים למיירטים.

ברקע להסכם עמדו האזהרות החריפות שהשמיעה מערכת הביטחון באשר להשלכות המחסור התקציבי. במסמך שהפיץ סגן הרמטכ"ל, אלוף תמיר ידעי, נכתב כי קיים פער של כ-40 מיליארד שקל בין צורכי צה"ל לבין התקציב שהוקצה לו, וכי הפער מוביל ל"פגיעה ישירה במוכנות ובבניין הכוח של צה"ל".

באותו מסמך פורט כי צה"ל כבר נאלץ לנקוט שורת צעדי צמצום בעקבות המחסור התקציבי, ובהם האטת תהליכי הצטיידות, דחיית רכש והתקשרויות, צמצום היקפי אימונים והכשרות, הקפאת הוצאות שאינן חיוניות באופן מיידי והפחתת פעילויות פרט. עוד הודגש כי ההשלכות המצטברות של צעדים אלה מובילות ל"פגיעה ממשית ביכולת לקיים את יציבת צה"ל כיום".