מלכודת בריאות בתחפושת? האמת המפתיעה מאחורי הסושי

בשנים האחרונות הפך הסושי לאחד המאכלים האהובים ביותר בישראל. הוא נתפס כחלופה קלילה ומזינה למאכלים מהירים כמו פיצה או המבורגר, אך מתברר כי המוניטין הבריאותי שלו תלוי לחלוטין ברכיבים הספציפיים שמרכיבים את המנה.

הפער בין סוגי הרולים השונים הוא עצום. רול מסורתי פשוט עם דג, ירק ואצה שונה בתכלית מרולים מודרניים המכילים ירקות מטוגנים, רטבים מתוקים ותוספות פריכות. 

מיכל סוקמן, דיאטנית קלינית במכבי שירותי בריאות, מסבירה ל'ישראל היום' ממה צריך להיזהר:

המיתוס הראשון הוא שהסושי מבוסס בעיקר על דגים ועל חלבון. בפועל, ברולים מסחריים רבים האורז הלבן הוא המרכיב המרכזי שמהווה את רוב נפח המנה, בעוד כמות הדג קטנה יחסית. המשמעות היא שמדובר בארוחה עשירה מאוד בפחמימות, כאשר מגש גדול יכול להכיל כמות פחמימות המשתווה לכמה פרוסות לחם.

בנוסף, הדימוי של הסושי כמזון דיאטטי אינו תואם את המציאות הנוכחית. רולים מטוגנים, שימוש ברטבים עתירי שומן וסוכר או תוספות מטוגנות הופכים את המנה הקלילה לארוחה כבדה למדי, שלעיתים מתקרבת בערכה הקלורי להמבורגר. מנגד, אחד הרכיבים הבריאים והמעניינים ביותר במנה היא דווקא אצת הים, המכילה סיבים תזונתיים ומינרלים חשובים.

הדגים הכשרים המשמשים להכנת סושי, כמו הסלמון וסוגי הטונה הנפוצים בארץ, בטוחים לצריכה רגילה עבור רוב האוכלוסייה, למעט נשים בהריון ומניקות הנדרשות לפעול לפי הנחיות משרד הבריאות. המומחים טוענים כי סושי אינו ג'אנק פוד, אך הוא גם לא מזון על. הערך התזונתי נקבע לפי הרכב המנה כולה: רול פשוט המבוסס על דג, ירקות ואצה נחשב לבחירה מצוינת ומאוזנת. מרולים עמוסי רטבים, טיגונים ותוספות מומלץ מאוד להימנע.