חוק יסוד לימוד תורה עבר בכנסת בקריאה ראשונה

הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה ראשונה את הצעת חוק יסוד: לימוד התורה, ברוב של 63 חברי כנסת שתמכו לעומת 53 שהתנגדו. ההצעה, שיזם יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, מבקשת לעגן את לימוד התורה כ"ערך יסוד במדינת ישראל", במטרה ליצור איזון מול ערכי יסוד נוספים.

בהתאם להערכות המוקדמות, חברי הכנסת יולי אדלשטיין ודן אילוז מהליכוד, לצד משה סולומון ושרן השכל מהימין הממלכתי, התנגדו להצעת החוק במהלך ההצבעה במליאה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף בהצבעה, בניגוד להצבעה בקריאה הטרומית שבה לא נכח. השתתפותו הייתה משמעותית מבחינת המפלגות החרדיות, שדרשו כי החוק יאושר ברוב של לפחות 61 חברי כנסת ולא ברוב רגיל.

במהלך הדיון במליאה הסביר יוזם ההצעה, ח"כ משה גפני, את הרקע לחקיקה: "העם היהודי סבל מרדיפות. הוא העם היחיד ששרד את כל אלפי השנים האלה. לא רק שהעם היהודי שרד, הוא חזר לארצו, נס גלוי. מה שהיה שונה בעם היהודי מכל העמים הוא לימוד התורה".

בהמשך הוסיף גפני: "אדם יהודי במדינת ישראל - רוצה שיהיה חוק-יסוד לימוד תורה, בין יתר חוקי היסוד. כיום, אדם שלומד תורה ועובר ברחוב, יכולים להכניס אותו למעצר. אני סבור שיש זילות בלימוד התורה ובערך שמדינת ישראל נותנת ללימוד התורה, לימוד התורה הוא מה שמחזיק אותנו כעם".

גם ח"כ אורי מקלב התייחס לחשיבות ההצעה ואמר כי "ערך לימוד תורה הוא הבסיס שלנו כאומה. הזכות שלנו לשבת בארץ וההבטחה מופיעה בתורה. אין ציונות בלי שיש מאחוריה בסיס של התורה. כל הערכים שיש בסוף מתכתבים ומתנקזים לתורה. הצורך לחוקק חוק-יסוד לימוד תורה לא הגיע באוויר".

יו"ר ש"ס אריה דרעי מסר לאחר אישור החוק בקריאה ראשונה כי "הערב הרמנו את קרן התורה! אישורו בקריאה הראשונה של חוק יסוד לימוד תורה, שתנועת ש״ס הובילה בנחישות, הוא תחילתו של תיקון היסטורי והכרה של מדינת ישראל בערכה העליון של התורה ובמעמדם של לומדי התורה, הנושאים על כתפיהם את קיומו הרוחני של עם ישראל. בעזרת ה׳ נמשיך עד להשלמת החקיקה בקריאה שנייה ושלישית, כדי לעגן אחת ולתמיד את מעמדה של התורה ואת הכבוד הראוי ללומדיה".

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בעת הכנת הצעת חוק היסוד לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן ועדת הכנסת אם יש לחקיקה המוצעת השלכות כלשהן על התנהלות רשויות השלטון לאורה. להערכת אגף התקציבים במשרד האוצר, בשלב זה לא ניתן להעריך את העלות התקציבית של החקיקה, שכן לא ברור אילו פעולות נגזרות מהנוסח המוצע".