מה המחיר שאת משלמת כשאת בונה את הערך העצמי שלך על בסיס דעתם של אחרים?

כולנו מושפעות במידה מסוימת מהסביבה. זה טבעי לרצות שיאהבו אותנו, להתרגש ממחמאה או להיעלב מביקורת. הבעיה מתחילה כשהערך העצמי שלנו נשען כמעט כולו על התגובות של אחרים.

בסיטואציה כזו, מצב הרוח שלנו עלול להשתנות בהתאם למילה שאמרו לנו בעבודה, או לשאלה האם מישהו החמיא לנו היום. וכשזה קורה, אנחנו למעשה מפקידות את תחושת הערך שלנו בידיים של אנשים אחרים.

אין שום דבר רע בלשמוע מילים טובות. אבל יש הבדל בין ליהנות ממחמאה לבין להזדקק לה כדי להרגיש בעלת ערך. כאשר הערך העצמי תלוי באישור חיצוני, אנחנו עלולות למצוא את עצמנו מחפשות ללא הפסקה הוכחות לכך שאנחנו מספיק טובות. הבעיה היא שהצורך הזה לעולם אינו באמת נרגע. גם אחרי הצלחה, מחמאה או הישג, מגיעה מהר מאוד השאלה הבאה: "ומה עכשיו?".

אחד הסימנים הבולטים לערך עצמי שמבוסס על דעתם של אחרים הוא חוסר יציבות רגשי. יום אחד אנחנו מרגישות נפלא כי קיבלנו מחמאות, ויום אחר אנחנו מלאות ספקות בגלל ביקורת קטנה או תגובה שלא ציפינו לה. במקום שהערך העצמי יגיע מבפנים, הוא מתחיל לעלות ולרדת בהתאם למה שאנשים סביבנו חושבים, אומרים או עושים. וכשזה קורה, אנחנו מאבדות בהדרגה את היכולת להעריך את עצמנו באופן עצמאי.

הפחד שלא יאהבו אותנו

נשים רבות מוצאות את עצמן אומרות "כן" כשהן רוצות להגיד "לא", נמנעות מלהביע דעה, או מנסות לרצות את כולם. למה? כי עמוק בפנים הן חוששות שאם יפסיקו להתאים את עצמן לציפיות של אחרים, הן יאבדו אהבה, הערכה או קבלה. אבל הניסיון לרצות את כולם הוא משימה בלתי אפשרית. תמיד יהיה מישהו שלא יסכים, שלא יאהב, שלא יבין או שלא יעריך. כשכל תחושת הערך שלנו תלויה בכך שכולם יהיו מרוצים, אנחנו נידונות לאכזבה מתמשכת.

המחיר הנפשי עלול להיות גבוה. תלות באישור חיצוני קשורה פעמים רבות לחרדה, לחץ, ביקורת עצמית מוגברת ושחיקה רגשית. אנחנו משקיעות אנרגיה עצומה בניסיון להבין מה אחרים חושבים עלינו, איך נראינו, מה אמרנו, ואם פגענו במישהו. במקום לחיות את החיים, אנחנו עסוקות בניהול התדמית שלנו. הערך העצמי הבריא נראה אחרת. ערך עצמי בריא אינו אומר לחשוב שאנחנו מושלמות. הוא גם לא אומר להתעלם מביקורת או להפסיק להתפתח. ערך עצמי בריא זה אומר לדעת שיש לנו ערך גם כשאנחנו טועות, גם כשלא כולם מסכימים איתנו, גם כשמישהו לא מחמיא לנו וגם כשאנחנו עדיין בדרך ולא במקום שבו רצינו להיות. אדם בעל ערך עצמי יציב מסוגל לקבל מחמאות בשמחה, אך אינו תלוי בהן כדי להרגיש ראוי.

איך מתחילים להשתחרר מהצורך באישור?

אחת השאלות החשובות שאפשר לשאול את עצמנו היא:

"אם אף אחד לא היה רואה את זה, האם עדיין הייתי גאה בעצמי?"

השאלה הזו עוזרת לנו לבדוק האם אנחנו פועלות מתוך ערכים פנימיים או מתוך רצון לקבל אישור. בנוסף, כדאי לשים לב כמה מקום אנחנו נותנות לקול הפנימי שלנו לעומת הקולות החיצוניים. האם אנחנו יודעות לפרגן לעצמנו? האם אנחנו מכירות בהצלחות שלנו גם בלי שמישהו אחר יעשה זאת? האם אנחנו מסוגלות להרגיש בעלות ערך גם בימים פחות מוצלחים?

כשאנחנו בונות את הערך העצמי שלנו על דעתם של אחרים, אנחנו מעניקות להם את המפתח לתחושת הביטחון והאושר שלנו. חשוב זכור כי דעות של אנשים משתנות כל הזמן. הן מושפעות ממצב רוח, מניסיון אישי ומאינספור גורמים שאין לנו שליטה עליהם. הערך שלנו לא אמור להיקבע על ידי מחמאות או ביקורת מהסביבה. הוא מתחיל במקום הרבה יותר עמוק - בהבנה שאנחנו ראויות, בעלות ערך ואהובות גם בלי לקבל אישור מאף אחד.