את מותשת? כך תפסיקי לסחוב את הרגשות של כולם על הכתפיים

נשים רגישות נוהגות לקחת על עצמן הכול. הן מכילות את הרגשות של המשפחה והסביבה שלהן, ומחזיקות הכול על הכתפיים. הן מקשיבות לכולם, סופגות רגשות, מנסות לא לאכזב אף אחד ונכנסות כמעט אוטומטית לתפקיד של מי שצריכה לסדר, לתקן ולהרגיע. אבל עם הזמן, ההכלה הזו הופכת לשחיקה רגשית והצטברות מעמסה מעיקה על הנפש.

הראש מלא, הלב עייף, ואין רגע אמיתי של שקט. יש נשים שמרגישות שהן חייבות להיות זמינות רגשית לכולם כל הזמן, כאילו אם הן לא ייקחו על עצמן את הכול - משהו יתפרק.

אם את מוצאת שם את עצמך, חשוב שתזכרי שאמפתיה ורגישות הן תכונות יפות וחזקות, רק שהן לא אמורות לבוא בשום שלב על חשבון עצמך והנפש שלך. נשים רגישות מתקשות להפריד בין "להבין מישהו" לבין "לסחוב את מה שהוא מרגיש". אפשר לאהוב, לתמוך ולעזור - גם בלי לקחת הכול פנימה עד שזה מתחיל לפגוע בך.

אז איך מתחילים לשחרר קצת?

להבין שלא הכול באחריותך

לא כל בעיה של אדם אחר היא משהו שאת חייבת לפתור. לפעמים אנשים פשוט צריכים אוזן קשבת - לא מישהי שתיקח את הכאב שלהם על עצמה או תפתור עבורם את הבעיות.

להציב גבולות רגשיים

זה לא אומר להיות קרה או אדישה. זה אומר להבין שמותר לך גם לעצור, לא לענות מיד, לא להיכנס לכל דרמה ולא להיות זמינה נפשית בכל רגע.

להפסיק להרגיש אשמה על מנוחה

נשים רבות מרגישות לא נעים כשהן בוחרות בעצמן רגע של שקט. אבל אי אפשר להמשיך להכיל את כולם כשאת עצמך כבר מרוקנת.

עצת זהב: לשים לב מה שייך לך - ומה לא

לפעמים אנחנו סופגות רגשות של אחרים עד שאנחנו כבר לא מבינות מה באמת שלנו. עצרי לרגע ושאלי את עצמך "האם זה באמת שלי?"

להכניס רגעים קטנים של מילוי כוחות

שקט, מוזיקה, הליכה, זמן לבד, כתיבה, תפילה או כל דבר קטן שעוזר לך לנשום ולמלא מצברים.