כיצד להגיב כשהגוף שלך מבקש להאט (לפני שהוא צועק לך)?

אם את מוצאת את עצמך ממשיכה קדימה פשוט כי צריך, עד שהגוף שלך מכריח אותך לעצור דרך מחלה, עייפות כרונית או תחושת שחיקה - את בטח כבר יודעת שזה לא בריא לך. אני מכירה נשים רבות שמתישות את עצמן ולא עוצרות לרגע, עד שהגוף מסמן להן שזה זמן לנוח. זה מובן וזה טבעי.

אנחנו מבלות את החיים שלנו במרוץ, במאבק נגד המציאות. אנחנו יודעות שצריך להוריד רגל מהגז אבל דוחות את זה ל"אחר כך" כי יש אנשים שזקוקים לנו וכי העולם לא עוצר מלכת. לפעמים אנחנו ממשיכות מתוך רצון להרגיש חזקות, וחושבות שזה מה שיוכיח לעולם שאנחנו לא נשברות סתם מכל מכשול.

לפני שאת מחליטה איך להאט, בחרי להיות נוכחת

אני פה בשביל להגיד לך: אם את לא תעצרי - הגוף שלך יעשה את זה בשבילך. ואז ההתמודדות תהיה קשה יותר. אי אפשר להתעלם מהצרכים שלנו בלי לשלם את המחיר. אז אם הנשמה שלך רוצה להאט והגוף שלך נמצא רגע לפני קריסה - תעשי לעצמך טובה ותקשיבי לו.

איך להקשיב כשהגוף מבקש להאט?

כשהגוף שלך מדבר אלייך, תקשיבי לו. לפעמים הוא מעביר לך מסרים בלחישה, כמו: תפסיקי לעבוד כל כך קשה, קחי רגע לעצמך, השקיעי בנשמה שלך. אם לא תתייחסי למסרים האלה בזמן - הגוף שלך יתחיל לצעוק. הנה חמש דרכים להגיב בעדינות ובאהבה לאדם הכי חשוב בחייך.

1. בחרי בנוכחות לפני הפעולה

לפני שאת מחליטה איך להאט, בחרי להיות נוכחת. כשאת נוכחת ברגע, את מגלה סיבות טבעיות להאט. שתי את הקפה שלך עם כוונה, צאי לארוחת צהריים ואל תבדקי מיילים, שבי כמה דקות בבוקר עם עצמך ותודי על 3 דברים שיש בחייך כעת. החיים הם לא מרוץ, תיהני מהם, מכל רגע ורגע.

צאי לארוחת צהריים בלי לבדוק מיילים

2. הצלחה לא חייבת לבוא על חשבון מנוחה

הרבה נשים מאמינות שאי אפשר לנוח וגם להצליח. כאילו הן צריכות להקריב משהו בשביל לשגשג. זוהי הנחה שגויה. האטה היא מה שתוביל בסופו של דבר להצלחה. אם את מותשת מהמרדף ואין לך זמן לנשום בין משימה למשימה, הגיע הזמן להאט ולהבין שההפוגה היא זו שמאפשרת את המשך הדרך.

3. לעשות פחות (באמת פחות)

זה נשמע פשוט, אבל רשימות המטלות שלנו הן בור ללא תחתית. אנחנו מתחייבות יתר על המידה ומתקשות לומר "לא". המפתח לחיים פשוטים הוא להתחיל לדלל. למחוק דברים מהלו"ז שלך. הסתכלי על היומן שלך ובדקי על מה את יכולה לוותר. אם אין לך אפשרות לבטל לגמרי, דחי את הפגישה לשבוע הבא. העולם ימשיך להסתובב.

4. תסמני "כלום" ביומן

להאט זה דבר אחד, אבל לא לעשות כלום זה טיפול עצמי ברמה הגבוהה ביותר. אני מודעת לכך שבעולם הפרודוקטיבי של היום, אי-עשייה נתפסת כעצלנות או בזבוז של זמן. אבל כשאנחנו מסרבות לא לעשות כלום, אנחנו מתפשרות על האיכות של כל שאר הדברים. קבעי לעצמך "פגישת כלום" של 15 דקות ביום. בלי טלפון, בלי ספר, בלי צעקות של ילדים. רק את והמחשבות שלך.

תקבעי לך ביומן של של כלום

5. שחררי את האשמה

אם את מרגישה אשמה כשאת נחה, הגיע הזמן לכתוב לה מכתב פרידה. האשמה היא קול חיצוני שהוטמע בנו, היא לא הקול האותנטי שלך. נסי את התרגיל הבא: כשאת מרגישה שהאשמה עולה, אמרי לה: "אני מעריכה את הניסיון שלך לשמור עליי, אבל את לא משנה את חיי לטובה, את רק גורמת לי להרגיש רע. הגוף שלי זקוק למנוחה, והוא לא צריך להתחנן בשבילה".

את לא צריכה לחכות שהגוף יקרוס כדי להאט. את לא צריכה להרוויח את המנוחה שלך רק אחרי שרצת קילומטרים בלי לעצור. מנוחה היא אינה מותרות - היא הכרחית. את ראויה לה. אל תחכי להתמוטטות. תני לגוף את מה שהוא מבקש, בשבילך.