מהמערות ועד הממ״ד: 5 דברים שלא ידעתם על מקלטים בעולם

הרבה לפני שהומצאה המילה "אזעקה", בני אדם חיפשו מחסה. מערות טבעיות שימשו מפלט מסערות, חיות טרף ואויבים. בהמשך נחפרו מחילות ומעברים תת־קרקעיים להגנה מפני פלישות. באירופה של ימי הביניים היו ערים עם מנהרות סודיות מתחת לאדמה, פתרון הישרדותי לא רע בכלל, בלי דלת הדף וחלון אטום.

מלחמות העולם: כשהשמיים הפכו לחזית

המאה ה־20 שינתה את כללי המשחק. עם התפתחות חיל האוויר והפצצות האוויריות, האיום הגיע מלמעלה, והצורך במקלטים מסודרים הפך לחיוני.

מקלטי אנדרסן: 

במהלך מלחמת העולם השנייה חילקה ממשלת בריטניה יותר משני מיליון מקלטי אנדרסן לתושבים. מדובר היה במבנה מפח גלי, חצי קבור באדמה, שהוצב בגינה האחורית של הבית. המשפחה הייתה נכנסת פנימה בזמן הפצצות, יושבת על דרגשים פשוטים – ומחכה שהשמיים יירגעו. התנאים לא היו מפנקים, בלשון המעטה: לחות, קור ולעיתים מים שחדרו פנימה. ובכל זאת, בזמן ה"בליץ" – גל ההפצצות הגרמניות על בריטניה – הם הצילו חיי אדם רבים.

מאחורי הרעיון עמד ג'ון אנדרסן, מי שכיהן כשר הפנים בממשלת בריטניה ערב המלחמה. בשנת 1938, כשהאיום הגרמני הלך וגבר, מינתה הממשלה ועדה לבחינת פתרונות מיגון לאזרחים. אנדרסן היה זה שקידם את המהלך הציבורי הרחב – ולכן המקלט נשא את שמו.

מקלט אנדרסן - אילוסטרציה

את התכנון ההנדסי ביצעו מהנדסים אזרחיים מטעם המדינה. המטרה הייתה ברורה: פתרון זול, מהיר לייצור, פשוט להרכבה. בעיקר כזה שכל משפחה תוכל להקים בעצמה.

הממשלה הבריטית יצאה במהלך לאומי רחב: משפחות בעלות הכנסה נמוכה קיבלו את המקלט ללא תשלום. משפחות אמידות יותר שילמו סכום סמלי. האחריות להרכבה ולהתקנה הייתה על בני הבית עצמם. הממשלה דאגה להפיץ עלונים מפורטים עם הוראות התקנה. קמפיינים ציבוריים עודדו את התושבים "להכין את החצר לחזית".

בישראל: מהמקלט הציבורי לממ״ד הפרטי

בישראל, מושג ה"מקלט" נולד כמעט יחד עם המדינה. כבר בשנותיה הראשונות נבנו מקלטים ציבוריים בשכונות ובערים, כחלק בלתי נפרד מתכנון עירוני במדינה צעירה שידעה עימותים חוזרים.

השינוי המשמעותי הגיע אחרי מלחמת המפרץ. טילי סקאד שנורו לעבר ישראל והחשש מפני נשק כימי יצרו מציאות חדשה: לא עוד ירידה למקלט בלבד, אלא צורך בחדר אטום בתוך הדירה עצמה.

כך נולד הממ״ד, מרחב מוגן דירתי, שהפך משנות ה־90 לחלק מחייב בתכנון בנייה חדשה בישראל. קירות בטון עבים, דלת הדף, חלון עם תריס פלדה ואטימה ייעודית משתלבים בחדר שמשמש ביומיום כחדר ילדים, משרד ביתי או חדר עבודה.

מקלטים בעולם: יצירתיות תחת איום

הצורך במרחב מוגן לא היה ייחודי לישראל או לבריטניה.

• בשווייץ קיימת מדיניות ארוכת שנים של בניית מקלטים כך שקיים מענה לכלל האוכלוסייה.
• בפינלנד נבנים חניונים ואולמות ספורט תת־קרקעיים שמתוכננים להפוך בשעת חירום למקלטים גדולים.
• בארצות הברית, בתקופת המלחמה הקרה, אזרחים רבים בנו בונקרים פרטיים בחצרות בתיהם מחשש למתקפה גרעינית.

בכל מקום שבו הופיע איום – נולדה חשיבה מקורית שהביאה לפתרון.

הרבה יותר מבטון ופלדה

יש משהו כמעט פיוטי בכך שהממ״ד הישראלי אינו רק מבנה מגן. הוא גם חדר שינה, חדר משחקים, פינת עבודה והמקום שבו המשפחה מתכנסת ברגעי חירום. מהמערה הקדומה, דרך מבנה הפח בגינה האנגלית ועד לחדר הבטון בדירה הישראלית – עובר חוט אחד ברור: הרצון הפשוט והעמוק לשמור על הבית.