פורים תשפ"ו: איך שלא מסתכלים על זה – אנחנו חיים בזמנים של ניסים

כדי להבין את גודל השעה, צריך לנתח את המציאות כהווייתה: במתקפה האמריקאית רחבת ההיקף על איראן, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נטל את ההימור הגדול ביותר של כהונתו. זהו מהלך רווי סיכונים ונעלמים, שטראמפ צלל אליו מבלי לספק לציבור האמריקאי הסבר מניח את הדעת למה שעשוי להפוך למבצע הצבאי הגדול ביותר מאז המלחמות באפגניסטן ובעיראק.

הנשיא פעל בניגוד מוחלט לדעת המומחים, שהזהירו כי הניסיון היומרני להחליף את המשטר בטהראן אינו דומה לפשיטה הלילית המהירה בוונצואלה לפני כחודש. הסברה שתקיפות אוויריות לבדן, ללא מעורבות קרקעית מסיבית, יכולות להצית התקוממות עממית שתדיח את האייתוללות, היא תוצאה שרוב המומחים הטילו ספק רב ביכולת להשיגה.

אפילו עוזריו הקרובים ביותר של טראמפ דחקו בו להתמקד בדאגות הכלכליות של הבוחרים לקראת בחירות האמצע בנובמבר הקרוב, בהן המפלגה הרפובליקנית עלולה לאבד את הרוב. בסרטון שצולם עם תחילת המתקפה, טראמפ השתמש בטיעונים המזכירים את אלו של הנשיא ג'ורג' בוש בשנת 2003 ערב הפלישה האמריקאית לעיראק – על הסכנה שמאיימת על ארה"ב – טיעונים שהתבררו לאחר מכן כלא נכונים. טראמפ טען שטילים איראנים עלולים להגיע לארה"ב, טענה שנכונותה מוטלת בספק. אז מה בכל זאת דחף אותו למהלך המסוכן הזה? לפרשנים אין הסבר רציונלי.

מצדה השני של המשוואה ניצב המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, שחיסולו הדרמטי מהווה נקודת מפנה היסטורית. מעבר למשמעות הפוליטית, האירוע מספק הצצה נדירה לקריסתו התמוהה של אחד ממערכי האבטחה המורכבים בעולם. חמינאי, דמות שהתאפיינה בפרנויה ביטחונית קיצונית – בפרט לאחר חיסולי צמרת חיזבאללה והחות'ים – ניהל את איראן במשך 37 שנה מתוך בונקרים מבוצרים, אך נחשף בסופו של דבר הודות לשילוב ניסי של מודיעין פנימי ושאננות אסטרטגית.

בניגוד גמור לשגרת החירום שלו, חמינאי שהה בזמן התקיפה הישראלית בישיבה דחופה של המועצה העליונה לביטחון לאומי, שהתקיימה במעונו הרשמי במתחם "בית רהברי" בטהראן. המודיעין הצליח לאשר, כי המפגש התקיים בחדר ישיבות מעל פני הקרקע. מסיבה לא ברורה, בצמרת האיראנית שררה הערכה מוטעית שהשלטון בלב הבירה נהנה מחסינות.

המרכיב המכריע היה, כפי הנראה, גיוסו של גורם בכיר ביחידת האבטחה "ואלי-א-אמר". על פי הפרסומים, הוא סיפק איכון פיזי מדויק של חמינאי בתוך המבנה, ודי היה בכך כדי להוציא את מבצע החיסול המוצלח לדרך. שיבוש מערכות ההגנהS-400 אפשר למטוסי ה-F-35 לפעול בשמי טהראן ללא מגבלות. זהו חור בביטחון שלא ניתן להסבירו בדרכים טבעיות בלבד.

סופו של הצורר חמינאי מהווה חוליה נוספת בשרשרת הניסים שמקיפים אותנו. חיסולו מצטרף לרשימה המתארכת של אויבי ישראל שחוסלו בשנים האחרונות באמצעים שונים ובדרכים משונות, ומזכיר במידה רבה את רשימת עשרת בני המן שנתלו בשושן הבירה.

במבט לאחור, אי אפשר שלא לראות כיצד יד ה' מכוונת את השתלשלות האירועים. המערכת הבינלאומית והביטחונית נכנסה למצב של "ונהפוך הוא", שבו כל תחזיות המומחים קרסו מול שרשרת ניסים המזכירה את נס פורים המקורי – והפעם, בעידן שלנו.