יותר מלח מחטיף צ'יפס: המלכודת שמסתתרת בלחם ובירקות שאתם קונים

אנחנו רגילים לחפש סוכר ושומן ברשימת הרכיבים, אך מתברר שדווקא המלח הוא הרכיב שמסתתר במוצרים יומיומיים רבים בכמויות מדאיגות. מחקר חדש בהובלת חוקרים מהמחלקה לרפואת משפחה ומדעי הבריאות באוניברסיטת אוקספורד מצא כי הפחתת מלח במזונות נפוצים יכולה למנוע עשרות אלפי התקפי לב ושבץ. לילי קילינג, תזונאית קלינית שהתראיינה לאתר המטרו, מזהירה כי עיקר הבעיה אינו במלח שאנחנו מוסיפים בעצמנו - אלא בזה שכבר נמצא בתוך המזון שאנו קונים בסופרמרקט.

"רובנו יודעים שצריך להגביל צריכת מלח, אבל האתגר האמיתי הוא המלח שמסתתר במזונות יומיומיים", אומרת קילינג. "מהפרוסה של הבוקר ועד לרוטב הסלט ה'בריא' בצהריים - נתרן משמש כחומר משמר וכמשפר טעם זול, ולעיתים אנחנו כלל לא מודעים לכך". לדבריה, אחד המקורות המרכזיים לנתרן הוא דווקא הלחם הפרוס. "פרוסה אחת יכולה להכיל כמות מלח הדומה לשקית חטיף צ'יפס קטנה. שני טוסטים לסנדוויץ' - וכבר הגעתם לכ-15% מהמכסה היומית". באופן מפתיע, גם דגני בוקר מתוקים עלולים להכיל רמות גבוהות של מלח שנועדו לאזן את המתיקות, וירקות משומרים מגיעים לרוב כשהם טבולים במי מלח.

צריכת נתרן גבוהה קשורה לעלייה בלחץ הדם, המהווה גורם סיכון מרכזי למחלות לב, שבץ ופגיעה בכליות. קילינג מציעה כמה דרכים פשוטות להפחתת הצריכה מבלי לוותר על הטעם: שטיפת ירקות משומרים במים קרים עשויה להפחית עד 40% מכמות המלח. בנוסף, מומלץ להימנע מרטבי פסטה ומארזים מוכנים שנחשבים ל"מלכודת מלח".

אם מנה מרגישה חסרת טעם, כדאי לנסות להוסיף חומציות כמו לימון או חומץ, או לקלות תבלינים כמו כמון וכוסברה במחבת יבשה במשך כ-30 שניות כדי לשחרר את הארומה שלהם. חשוב לקרוא את רשימת הרכיבים ולא להסתמך רק על הכיתוב בחזית האריזה, שכן יצרנים רבים מוסיפים מלח וסוכר למוצרים דלי שומן כדי לפצות על אובדן הטעם שנגרם מהפחתת השומן.