האדם ועולמו הפנימי: פרשת תרומה בעקבות רש"ר הירש

פרשת תרומה מציגה את ציווי בניית המשכן, אך עיקר עניינה מצוי במשמעות העמוקה של הבניין ולא במבנהו החיצוני. לשון הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" מכוונת אל האדם ואל עולמו הפנימי. הרש"ר הירש רואה במשכן תבנית חינוכית שמטרתה לעצב תודעה, להעמיד מרכז ערכי לחיים ולהכשיר את האדם לחיים שיש בהם השראה מתמדת.

שיטת הרב הירש, כפי שהרחיב בה בספרו "המצוות כסמלים" וגם בפירושו לפרשת השבוע, היא שהמשכן הוא מערכת של סמלים, חומרים ומידות, שכל אחד מהם פונה אל רובד מסוים בנפש האדם. כלי המשכן הם סמלים שיוצרים שפה חינוכית שלמה, המכוונת את האדם לסדר את חייו סביב ערכי היהדות.

מעשה המשכן נפתח בפעולה של בחירה מתוך רצון טוב, "מאת כל איש אשר ידבנו לבו". מעשה זה מעניק לפרשה את שמה, פרשת תרומה. מכאן למדים אנו, כי הבניין כולו נשען על רצון פנימי. הנתינה נובעת מן ההסכמה להקדיש, מן היכולת של האדם להעניק משלו מתוך בחירה. בכך נבנה המשכן מתוך שותפות פנימית, וכל חלק שבו נושא חותם של רצון.

למעשה, הרב הירש כותב דברים שנשמעים כחידוש מופלג: "אין המשכן מקום מושבו של ה', אלא מקום חינוכו של האדם. בו ילמד האדם להעמיד את כל חייו תחת שלטון רצון ה'".

המשכן איננו יעד לעצמו, ה' באמת אינו צריך מקום מושב. שכינת ה' מתבטאת בכך שאנו נכנסים למערכת שמטרתה לחנך את האדם לחיים שמסודרים, מכוונים ובנויים סביב ערך עליון.

רשימת החומרים המשמשים לבניית המשכן מציגה קשת רחבה של אפשרויות נתינה: זהב, כסף ונחושת משקפים מצבים שונים של משאבים ושל כוחות. כל תרומה מתקבלת כחלק מן הבניין, וכל משתתף מוצא את מקומו בתוך המכלול. המשכן נבנה מריבוי כוחות המצטרפים יחד לכדי שלמות אחת.

הרב הירש מראה כיצד כלי המשכן יוצרים מפת חיים ברורה. הארון, שבו מונחת התורה, מצוי במרכז. סביבו מצויים השולחן והמנורה, המבטאים את תחומי החומר והרוח. המבנה כולו מציג סדר שבו התורה מעניקה כיוון, והחיים מתנהלים סביב אותו כיוון. החומר מקבל משמעות, והרוח מקבלת ביטוי, במסגרת אחת מאורגנת.

המשכן בנוי על חלוקה מדויקת למרחבים, על מידות קבועות ועל גבולות ברורים. החצר, הקודש וקודש הקודשים יוצרים רצף של קרבה והבחנה. הגבולות משרטטים סדר, והסדר מאפשר התמקדות. כך לומד האיש הישראלי כי לכל דבר יש מקום, ולכל מקום יש תפקיד. החיים נוצקים לתוך מבנה, תרתי משמע.

הפירוט הרחב של מידות המשכן מחנך לתשומת לב. התורה מאריכה בפרטים כדי להעמיד את ערך הדיוק כיסוד בעבודת החיים. הקפדה על המידה, על הצורה ועל הסדר יוצרת נוכחות ומחויבות. מתוך תשומת הלב לפרט הקטן נבנה הכלי השלם.

הכרובים, העומדים מעל הארון ופניהם איש אל אחיו, מבטאים את מקומו של הקשר האנושי בתוך מבנה הקדושה. מערכת היחסים בין בני אדם משתלבת במרכז הערכי של המשכן, והיא חלק מן התמונה השלמה של חיים מכוונים.

כך מתגלה המשכן כמערכת חינוכית כוללת. הוא מציג דגם של חיים שבהם יש מרכז ברור, רצון פעיל, סדר פנימי ותשומת לב לפרטים. כל מרכיב בו משתלב במבנה אחד, וכל פרט נושא משמעות בתוך הכלל.