הפחד שעוצר אותך מלהצליח - והדרך (הנכונה) להשתחרר ממנו

כמה פעמים הרגשת שהנה, זה הרגע שלך? שאת הולכת להירשם ללימודים שתמיד רצית, לפתוח את העסק הקטן שחלמת עליו או פשוט לעמוד על שלך בסיטואציה מורכבת? ואז, רגע לפני שאת הולכת על כל הקופה, הבטן מתהפכת, את מתחילה למלמל, ושוב קול פנימי לוחש שלך: "אולי זה לא בשבילך"?

פחד הוא רגש אנושי, לגיטימי אפילו, אבל הרבה פעמים הוא חוסם אותנו מלהגשים את עצמנו. אם כן, מה עומד מאחורי הפחד ואיך אפשר להתגבר עליו בשביל לחיות את החיים שאת באמת רוצה?

פחד הוא רגש אנושי, לגיטימי

השומר שהפך לסוהר

בבסיסו, הפחד הוא מנגנון הגנה חיובי שהוטבע בנו כדי שנשמור על עצמנו מסכנות. במצב הישרדותי, הוא זה שגורם לנו לא לקפוץ לכביש סואן, אבל בעולם המודרני, המוח שלנו לעיתים קרובות מתבלבל בין סכנה פיזית לבין חוסר נוחות רגשי.

כשאנחנו מפחדות מכישלון, מביקורת או משינוי, המוח משדר סימנים של סכנה, בדיוק כמו במצב שבו נמר רעב רודף אחרינו, וכתוצאה מכך, אנחנו נשארות באזור הנוחות. הבעיה היא שאזור הנוחות הוא לרוב המקום שבו חלומות הולכים לאיבוד. כדי להתקדם, אנחנו צריכות ללמוד להבחין בין פחד מציאותי לבין פחד פסיכולוגי.

המוח משדר סימנים של סכנה

איך מפרקים את הפחד?

אין פה תרופת קסם. המטרה היא לא להעלים את הפחד, אלא ללמוד לחיות איתו בשלום. הנה כמה כלים פרקטיים שיעזרו לך:

1. לשנות את הפרשנות

מודל אפר"ת (אירוע, פרשנות, רגש, תגובה) טוען שהרגש שלנו לא נובע מהאירוע עצמו, אלא מהדרך שבה אנחנו מפרשות אותו. למשל:

האירוע: התבקשת להעביר שיעור קצר בערב נשים.

הפרשנות: "כולן יסתכלו עלי, אני בטח אתבלבל במילים וזה יהיה מביך, מי אני בכלל שאעביר שיעור?"

הרגש: לחץ, דפיקות לב מואצות, כאבי בטן, פחד משתק.

התגובה: סירוב מנומס והחמצת הזדמנות להשפיע ולגדול.

השינוי: אם נשנה את הפרשנות מפחד ל”זו הזדמנות עבורי לזכות את הרבים, והנשים בקהילה שלי הן נשים אוהבות ומפרגנות”, הרגש יהפוך להתרגשות חיובית ולתחושה של שליחות, והתגובה תהפוך מסירוב להסכמה ועשייה.

2. זיהוי פרדיגמות מעכבות

פרדיגמות הן המשקפיים דרכם אנחנו רואות את העולם. משפטים כמו "אני לא טובה במספרים" או "בגיל שלי כבר לא מתחילים קריירה" הם לא עובדות, אלא אמונות מגבילות.

תרגיל: זהי משפט אחד שאת אומרת לעצמך שמתחיל ב"אני לא..." או "אני אף פעם לא...". נסי להחליף אותו ב"עד היום לא ניסיתי מספיק את..." או "אני בתהליך למידה של...".

למשל, במקום לומר "אני אף פעם לא אצליח לעמוד מול קהל", נסי את "עד היום לא פיתחתי מספיק את מיומנות העמידה מול קהל, ואני בוחרת להתנסות בצעדים קטנים". השפה שלנו מעצבת את המציאות שלנו, אז תני לעצמך את הרשות להשתנות.

3. ניהול סיכונים מול ניהול סיכויים

אנחנו נוטות להעצים בראש את הכישלונות שלנו ולשכוח מתחושת ההחמצה שלנו. כשאנחנו מפחדות, הדמיון שלנו חושב על "מה יקרה אם אכשל", אבל הוא כמעט אף פעם לא חושב על "מה יקרה אם אישאר בדיוק באותו מקום בעוד חמש שנים".

מחיר ההחמצה הוא התסכול המצטבר, תחושת הפספוס, הדימוי העצמי הנמוך והעובדה שהעולם מפסיד את כל הטוב שיכולת להביא.

שאלי את עצמך: "מה המחיר שאני משלמת על זה שאני לא עושה את הצעד הבא?".

קחי דף וחלקי אותו לשניים. בצד אחד כתבי: "מה הדבר הכי גרוע שיקרה אם אנסה ואכשל?". בצד השני כתבי: "מה יקרה אם לא אנסה בכלל ואישאר במצב הנוכחי?". לרוב תגלי שחוסר המעש גובה מחיר רגשי כבד הרבה יותר מכל כישלון. 

אמונה מעל הטבע

פחד לפעמים נובע מהמחשבה שהכל עליי ושאני צריכה להיות מושלמת כדי להצליח. כשאנחנו נזכרות ב"אין עוד מלבדו", המשקל יורד מהכתפיים. “השלך על השם יהבך והוא יכלכלך”. אם הקדוש ברוך הוא נטע בך רצון או כישרון, הוא גם נתן לך את הכלים לממש אותו. את לא צריכה להיות מושלמת, את רק צריכה להיות השליחה שלו בעולם. הפחד הוא דמיון והאמונה היא המציאות.

3 שלבים מעשיים ליישום כבר היום:

חוק ה-5 שניות: ברגע שעולה בך דחף חיובי (להתקשר, להירשם, ליצור) אל תחשבי יותר מדי. ספרי עד 5 ועשי פעולה. העשייה היא הנשק הטוב ביותר נגד הפחד. 

שיטת הצעד הקטן ביותר: אל תסתכלי הגובה העצום של ההר, את לא תטפסי עליו ביום אחד. מהו הצעד הכי קטן והכי פחות מאיים שאת יכולה לעשות ב-24 השעות הקרובות? (למשל: כתיבת ראשי פרקים בלבד, שיחת טלפון אחת וכו'). 

שותפה לדרך: ספרי למישהי שאת סומכת עליה על היעד שלך. זה יעזור לך להתגבר את רגעי הפחד הראשונים.

שורה תחתונה

הפחד הוא לא האויב שלך; הוא פשוט סימן לכך שאת ניצבת מול משהו חשוב. כשתלמדי להקשיב לו בלי לתת לו לנהל אותך, תגלי שהכוח האמיתי שלך נמצא בדיוק מעבר לאותה נקודה שבה רצית לוותר.

והכי חשוב, אל תחכי שהפחד ייעלם כדי להתחיל. התחילי למרות הפחד, והוא כבר יתפוגג מעצמו. אז צאי לדרך, העולם מחכה לך.