ליד איקאה: המדינה מתכננת לבנות כלא ענק בלב ראשל“צ - העירייה יוצאת למאבק

בסמיכות לאזורי התעסוקה המרכזיים של ראשון-לציון, ליד סניף איקאה, מגדלי משרדים וצירי תחבורה ראשיים - מתכננת המדינה להקים מתקן כליאה גדול. בעיריית ראשון-לציון החליטו כעת לצאת למאבק נגד המהלך, בטענה כי מדובר בבזבוז של קרקע מהיקרות בישראל ובפגיעה חמורה בפיתוח העיר.

מדובר במתחם שורק, מאחורי אזור איקאה, שבו אושרה כבר לפני למעלה מ-40 שנה תוכנית להקמת מתקן כליאה. בעירייה טוענים כי התוכנית המקורית, שאושרה ב-1982, לא יכלה לצפות את התפתחותה המואצת של העיר ואת הפיכת האזור למוקד תעסוקה מרכזי.

התוכנית היא חלק מתוכנית המתאר הארצית למתקני כליאה (תמ"א 24), שעודכנה ואושרה מחדש בשנת 2020, במטרה לתת מענה לצורכי הכליאה של אסירים פליליים עד שנת 2040. במסגרת התוכנית אותרו שטחים להקמת אשכולות כליאה חדשים, וכן הוסדרו אתרים שאושרו בעבר. התוכנית חלה על שטח של כ-260 דונם ומיועדת לעד 3,000 אסירים פליליים.

בספטמבר 2025 קיימה המועצה הארצית דיון בתוכנית מפורטת מכוח תמ"א 24, הכוללת הקמת אשכול כליאה בתחום ראשון-לציון, ואישרה אותה חרף ההתנגדויות שהוגשו. בהחלטתה נכתב כי "התוכנית תקודם בראייה מתכללת וצופת פני עתיד על מנת לתת מענה לצורכי הכליאה של מדינת ישראל באזור הדרום, תוך מתן מענה להיבטים ביטחוניים, פרוגרמתיים, שיקומיים וכו'".

בימים האחרונים שלח ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, מכתבים לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שבהם הביע התנגדות חריפה למהלך. לדבריו, להקמת מתקן הכליאה יהיו "השלכות חמורות", וההחלטה התקבלה "חרף התנגדות עקבית, מנומקת וברורה של הרשות המקומית".

במכתבו כתב: "אני מכהן כראש עיר כבר כ-7 שנים, ובכל יום אני בוחן ונוהג בתקציב הציבורי, כאילו מדובר בכספי האישי", הוא המשיך: "ישנה כאן החלטה של המדינה, שעושה רושם כי נלקחה בקלות דעת וללא מחשבה על טובת הציבור והכסף הציבורי". עוד כתב כי מדובר ב"עוול לאומי" שיפגע באפשרות ליצירת אלפי מקומות עבודה.

קינסטליך טען כי לקרקע יש פוטנציאל כלכלי ותעסוקתי משמעותי, ואף ניתן לתכנן בה קריית ממשלה. לדבריו, "כיצד ייתכן שהמדינה פשוט 'מבזבזת' קרקע של כ-2 מיליארד שקל עבור מתקן כליאה שאותו ניתן להציב בשטח אחר, מבודד ופחות יקר ערך?".

על פי דו"ח שמאות חיצוני שהוזמן על ידי העירייה, שווי הקרקע המיועדת למתקן הכליאה עומד על כ-2.25 מיליארד שקל לפני מע"מ. בדו"ח נטען כי ניתן להקים את המתחם במיקום אחר במרכז הארץ בעלות של כ-7 מיליון שקל בלבד, המשקפת שווי קרקע חקלאית בבעלות רשות מקרקעי ישראל.

מחברי הדו"ח ציינו כי המתקן אושר לראשונה בתקופה שבה השטח נחשב "מחוץ לעיר", אך כיום מדובר באזור תעשייה פעיל המשמש אלפי עובדים ותושבים מדי יום, ולכן "מצב עניינים זה נראה בלתי סביר כיום".

משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה כי שב"ס מקדם מספר תוכניות להקמת מתקני כליאה נוספים לצורך יישום פסיקת בג"ץ בנושא מרחב המחייה לאסיר. עוד נמסר כי מיקומי המתקנים נקבעים על ידי מוסדות התכנון בהתאם למערכת שיקולים רחבה, כפי שבאה לידי ביטוי בתמ"א 24. בנוסף ציינו כי שב"ס לומד יחד עם הגורמים המוסמכים את פניית ראש העיר ואת דו"ח השמאות. ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה.