חזרנו בתשובה, אבל הילד לא מצטרף אלינו. מה צריך לעשות?

אנו נשואים 18 שנה ויש לנו 4 ילדים. אנחנו מתחזקים יחד ומרגישים שחיינו את מיטב שנותינו בטעות. אלא שהבן הגדול שלנו, בן ה-16, מתנגד לשינוי. מה צריך לעשות?

כשאנחנו עושים שינוי, ודאי שאנחנו מרגישים שחיינו, כפי שתיארת, בטעות, וטבעי שנרצה לראות את הילדים שלנו הולכים אחרינו.

גם אנשים שחינכו את ילדיהם כל שנות ילדותם לערכי יהדות ומסורת, לעיתים חווים כאב עצום כשילדיהם מתרחקים מהטוב והמוכר.

מה שעשוי לעזור לך הוא לערוך "הפרדה" – הפרדה בין מה ששלך ובשליטתך המלאה, למה שאינו שלך ואין לך עליו שליטה כלל. כשאנחנו מנסים לפעול בשטחים שאין לנו עליהם שליטה, אנחנו נכנסים לכביש ללא מוצא. לעיתים אנחנו נתקעים שם חודשים ואפילו שנים, מכלים זמן, אנרגיה וכוחות, כאשר מדובר בשטח "כבוש" שאינו נמצא באחריותנו ותלוי ברצונו של מישהו אחר.

טבעי שאנחנו מנסים ליישר את המציאות אלינו, אך כשזה לא מסתדר, יש לנו משימה חשובה ממדרגה ראשונה, והיא – ליישר את עצמנו למציאות. לפתוח שתי ידיים באמונה ולהבין שעשיתי את שלי, ומכאן ואילך זה לא באחריותי.

הורים יקרים, אתם שואלים מה אתם צריכים לעשות, אך השאלה האמיתית היא – מה אתם יכולים לעשות?

יש לנו תפקיד לחנך! פירוש הדבר שאנו מורים דרך, מראים את הכיוון, משמשים תמרור בחייהם של הילדים. אנחנו לא רבים איתם, אלא מכוונים אותם.

התמרור האנושי הוא החיים בעצמם. מה שאנחנו עושים, איך שאנחנו חושבים, בעבור מה אנחנו מוותרים ובמה אנחנו משקיעים מלמד את הילדים יותר מכל על הערכים שלנו, על סדרי העדיפויות שלנו. אלו ערכים שאנו מלמדים ממילא, דרך תנועת החיים הטבעית. 

כשאנחנו עושים שינוי, זו לא פגיעה בחינוך, אלא תוספת עליו. חשבו אילו יסודות חזקים לחיים ילד עשוי לקחת מזה. גמישות לשינוי, פתיחות לדברים חדשים, כנות להודות בטעות ואמת – להיות מסוגל לעזוב את הישן והמוכר בעבור מה שאני מאמין שאמיתי עבורי.

זכרו שהילד שלכם, שגדל באדמת הבית שלכם, ספג מכם את כל הערכים הללו. קבלו אותו באהבה כמו שהוא. זכרו: הוא בחור גדול, וגם הוא צריך את הזמן והאמון שלכם כדי לחצות את הדרך ולהגיע אליכם. קחו אורך נשימה, ובע"ה עוד תזכו לראותו מביא לידי ביטוי את כל מה שספג בבית לאורך השנים.

נועה הראל היא מנחת הורים ויועצת זוגית ואישית בגישת שפר.