מה קורה לגוף כשקר, והאם אתם בסכנת היפותרמיה? המומחית עונה

גלי קור עזים אינם נחלתן הבלעדית של מדינות מושלגות. גם בישראל, חורף סוער עלול להביא למצבים רפואיים מסכני חיים, ובראשם היפותרמיה. מדובר בירידה של חום הגוף מתחת ל-35 מעלות, מצב שבו מערכות הגוף מתחילות להיפגע בהדרגה. בשבועות האחרונים דווח על עומסים בבתי החולים ועל מקרים קשים, כולל מוות כתוצאה מקור.

פרופ' שחף שיבר, מנהלת המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים בילינסון, אמרה בראיון לאתר וואלה, כי ההיפותרמיה מתפתחת כאשר הגוף מאבד חום מהר יותר מכפי שהוא מסוגל לייצר. "זה יכול להתפתח מחשיפה לקור, בגדים רטובים, רוח חזקה, בתים שאינם מחוממים כראוי, וגם כתוצאה ממחלות או תרופות שמגבירות את איבוד החום".

האוכלוסיות הפגיעות ביותר הן קשישים וילדים, אך לא רק. גם אנשים הסובלים מתת-משקל, מי שחיים ברחוב ואנשים המתמודדים עם התמכרויות נמצאים בסיכון מוגבר. בהקשר זה מדגישה פרופ' שיבר, בציטוט שפורסם בוואלה: "אלכוהול גורם לתחושת חום מדומה, אך למעשה מוריד עוד יותר את היכולת של הגוף לשמור על טמפרטורה תקינה".

להיפותרמיה דרגות שונות. במצב קל ניתן לחמם בהדרגה בעזרת החלפת בגדים רטובים בבגדים יבשים, הוספת שכבות ושתייה חמה. עם זאת, כאשר חום הגוף ממשיך לרדת, המצב מחייב טיפול רפואי מיידי. "בהיפותרמיה קשה חייבים להגיע לבית חולים", אמרה שיבר לוואלה, והוסיפה כי הטיפול כולל שמיכות מחממות, נוזלים חמים ולעיתים גם פעולות רפואיות מורכבות יותר כדי להעלות את חום הגוף מבפנים.

הקור משפיע במיוחד על קשישים. "אצל קשישים מסת השריר והשומן נמוכה, מה שמקשה על הגוף להתחמם", ציינה שיבר בוואלה, והזהירה כי רבים מתקשים לחמם את ביתם. להערכתה, כ-10% מהקשישים שיגיעו לחדרי המיון בתקופות קרות יסבלו מהיפותרמיה.

המסקנה ברורה: יש לחמם את הבית, להתלבש בשכבות, להימנע מחשיפה ממושכת לקור, ובמקרה של בלבול, רעד חזק או תשישות - לפנות מיד לבדיקה רפואית.