אורז "אחד-אחד" בלי טעויות: השיטה הפשוטה שתציל לכם כל סיר

אורז הוא אחת ממנות התוספות הבסיסיות ביותר בכל בית, אבל גם אחת המתסכלות: לפעמים הוא יוצא רך ועיסתי מידי ובמקום אורז מתקבלת דייסת עמילן לא ברורה. אבל האמת היא שהכנת אורז טוב, או כפי שכולנו מכנים "אחד-אחד",  לא מסובכת ואפשרית בהחלט. 

השלב הראשון הוא השטיפה. לפני שמתחילים לבשל, שוטפים את האורז במים כמה פעמים עד שהמים הופכים שקופים ולא עכורים. השטיפה מסירה את העמילן העודף שגורם לאורז להידבק ולהפוך לעיסתי. מדובר בצעד קצר אבל משמעותי, וההבדל מורגש כבר מהבישול הראשון.

השלב השני, שבו מתקבל הטעם והמרקם, הוא הטיגון הקל לפני הבישול. מחממים כף שמן בסיר ומטגנים את האורז השטוף במשך דקה-שתיים. הפעולה הזו מספקת מעין שכבת הגנה לאורז ומונעת הידבקות של הגרגרים אחד לשני במהלך הבישול. 

השלב השלישי הוא היחס בין אורז לנוזל. את רוב סוגי האורז הבסיסיים, בסמטי או פרסי, יש לבשל ביחס של שתי כוסות מים רותחים על כל כוס אורז. יותר מדי מים יהפכו את האורז לדביק ודייסתי, ואילו פחות מדי מים ייבשו אותו. 

עכשיו מגיעות שתי הפעולות הקריטיות: בישול ללא ערבוב ומנוחה. אחרי שמוסיפים את המים ואת המלח, מביאים לרתיחה, ולאחר מכן מנמיכים את האש וסוגרים מכסה. בשלב זה לא מערבבים את האורז בכלל ונותנים לו להתבשל על אש נמוכה. ערבוב במהלך הבישול מפרק את הגרגירים וגורם לאורז להפוך עיסתי. כשהמים נספגים, מכבים את האש ומשאירים את הסיר מכוסה לעוד 10 דקות. זה הזמן שבו האורז מתייצב והמרקם הופך בדיוק למה שאנחנו רוצים.

לפני ההגשה, "פותחים" את האורז בעזרת מזלג ולא כף, כדי לשמור על גרגירים נפרדים ולא למחוץ אותו.

כמה פעולות פשוטות עושות את כל ההבדל בין אורז דייסתי לאורז אחד-אחד. אז בפעם הבאה שאתם מכינים את התוספת הטעימה שכולם אוהבים, השתמשו בטיפים שיניבו תוצאה מושלמת ויגרפו שפע של מחמאות. בהצלחה.