מתחבא במעמקי הים: הפרטים המסתוריים על הלוויתן שטרם הכרנו

"תכלית הידיעה – שנדע שלא נדע", אומר הרמב"ם. ככל שלומדים יותר, מבינים כמה אנחנו יודעים פחות, זה נכון לגבי עולם הטבע בכלל: ככל שמעמיקים בפיזיקה ובקוסמולוגיה, מגלים כמה קשה ובלתי אפשרי לתפוס את הכל, עד כמה אפילו המציאות שנראית לנו פשוטה היא מסובכת ומורכבת; ונכון גם בפרטים: אנחנו אפילו לא מכירים את כל המינים החיים בעולם, ואפילו לא את רובם!

למדע מוכרים כ-2 מיליון מינים של בעלי חיים. ברור לאנשי המדע שזה מיעוט מהמינים החיים בעולם, השאלה היא רק כמה מעט... ההערכות הכי ממעיטות מדברות על 5 מיליון של מינים חיים, אבל יש המדברים על טריליון. אין צורך להיבהל, לא  מדובר על דובים ואריות. רוב המינים הם חרקים, ועדיין, אנו מכירים רק מעט מסך המינים החיים על פני כדור הארץ.

כך גם בעניין הצמחים: מוכרים כ-400,000 מינים של צומח, אבל הערכות מדברות על כך שישנם קרוב לעשרת אלפים מיני עצים שעדיין לא התגלו ולא ידועים, והרבה יותר מכך שיחים, מטפסים ועשבים שונים. 

ובכל אופן, מפתיע לחשוב שישנו לוויתן שאיננו מוכר לנו. בסופו של דבר לוויתן הוא יצור ענק, ובפרט שהוא לא דג, הוא יונק. הלוויתן עולה כל זמן מה אל פני המים כדי לנשום. הייתכן שיש לוויתן לא מוכר שמתחבא במעמקי הים?

בשנת 1872 התהלך לו יליד מאורי באחד מאיי צ'טהאם הקרובים לניו זילנד. האי הינו נידח גם במושגים של ניו זילנד, ומרוחק 800 קילומטרים ממזרח לניו זילנד. לא ידוע מדוע ולמה, אבל אותו יליד אסף איתו עצם לסת של לוויתן שהיתה נראית לו מוזרה. הילידים בקיאים היטב במיני בעלי החיים המקומיים. עצם הלסת התגלגלה מיד ליד עד שהגיעה לחוקר אנגלי, שהניח אותה במרתפי המוזיאון הלאומי של ניו זילנד. עצם הלסת תוארה בקטלוג של המוזיאון, והעלתה הרבה אבק.

שמונים שנה לאחר מכן נפלטה גולגולת לחופי האי וייט, שוב באזור ניו זילנד. הגולגולת היתה שונה מכל הלוויתנים המוכרים לנו, ואנשי מדע הניחו שישנו איזה לוויתן מוזר במעמקי האוקיינוס, אך לא ידעו לומר עליו דבר. הלוויתן המשיך להתחבא אי שם שלושים שנה נוספות, ובשנת 1986, אלפי קילומטרים משם, באי רובינזון קרוזו שבחופי צ'ילה בדרום אמריקה, נמצאה גולגולת נוספת שאישרה סופית שישנו מין כזה. הוא חי אי שם במעמקים, ולפעמים, כשהוא מת, חלקים שלו עשויים להיפלט באיים מרוחקים. אבל מי הוא? איך הוא נראה? מה הקשר בינו לבין הלוויתן המוכר לנו?

ובכן, ב-31 בדצמבר 2010 התקבל דיווח בניו זילנד כי בחוף אופפה, בצפון ניו זילנד, נצפו שני לוויתנים במצוקה. הגלים סחפו אותם אל החוף. כיוון שהלוויתן כבד מאד, הוא לא יכול לחזור בכוחות עצמו אל המים העמוקים. עד שהגיע צוות ההצלה, הלוויתנים מתו. אנשי המחלקה לשימור של ניו זילנד הגיעו למקום, לקחו באופן שגרתי דגימה מגופותיהם, וקברו אותם בחול. בניו זילנד מקפידים לקבור לוויתנים, משום שהילידים המאורים רוחשים להם כבוד.

ההפתעה הגיעה חצי שנה לאחר מכן. באוניברסיטת אוקלנד בדקו את הדנ"א של הלוויתנים, אבל לא היה בו שום דבר שקשור או דומה ללוויתן. "זה לא לוויתן", השיבו אנשי המעבדה לאנשי המחלקה לשימור. הצוות נשלח מחדש אל החוף והוציא את הלוויתנים אחר כבוד מקבורתם. ואכן, כפי ששיערו הביולוגים מאוקלנד, רושל קונסטנטין וצוותה, היו אלו לוויתני רוח הרפאים, שכבר מאה וחמישים שנה יודעים על קיומם, אך לא זכינו לפגשם. שמו הפורמלי של הלוויתן החדש נקרא "המספלודון טרוורסי". ובעברית: "לוויתן מקור שיני מעדר", משום שפיו מסתיים בצורה הדומה למקור המשובץ בשיני מעדר.  

בכתב העת המדעי היוקרתי Current Biology פורסם: "זו הפעם הראשונה שהמין הזה – לוויתן באורך של יותר מחמישה מטרים – נראה אי פעם כפרט שלם, והתמזל מזלנו למצוא שניים מהם", אמרה ד"ר קונסטנטין. "עד עכשיו, כל מה שידענו על לווייתן מקור שיני-מעדר הגיע משלוש גולגולות חלקיות שנאספו בניו זילנד ובצ'ילה לאורך תקופה של 140 שנה. זה מדהים שאנחנו לא יודעים כמעט כלום על יונק גדול כל כך".

אבל מדוע? מדוע הוא מתחבא? אנחנו לא יכולים באמת לדעת. מדובר ביצור ענוותן. הוא מתרחק מספינות, בניגוד למנהגם של לוויתנים אחרים.

בדצמבר 2024 נפלט לוויתן מקור שיני מעדר בגודל מלא אל החוף בניו זילנד. מצבו הטרי אפשר לבצע ניתוח של גופו. למרבה הפלא, ללוויתן זה יש תשע קיבות! לאדם יש קיבה אחת, למעלי גירה שתיים, אבל בשביל מה תשע? מסתבר שהלוויתן הענוותן ניזון מדיונונים. בגוף הדיונון יש חלקים קשים לעיכול, ולכן יש ללוויתן קיבות למכביר, שבהן ממתינים הדיונונים החצי מעוכלים עד לסיום התהליך. בתוך קיבותיו הרבות של הלוויתן נמצאו חלקים קשים מגוף הדיונון, עיניים למשל. 

הסיפור הזה רק מדגיש לנו כמה מעט אנחנו יודעים על עולם הטבע.