האם קיימים מעיינות נובעים במעמקי האוקיינוס?

אחת השאלות ששואלת המשנה, כבר לפני כ-2000 שנה, היא האם מי האוקיינוס כשרים לטבילה, כמו מקווה.

אומרת המשנה: "רבי יוסי אומר. כל הימים… פסולין לזבים ולמצרעים" (משנה פרה ח', ח'). זבים ומצורעים הם סוגי טומאה אשר כדי להיטהר מהם לא מספיק סתם מים, צריך מים חיים: מי מעיינות נובעים מתוקים, העולים ממי התהום. כך שרבי יוסי למעשה אומר לנו: אין בקרקעית האוקיינוסים מעיינות מים נובעים מתוקים. גם גדולי מפרשי המשנה, הרמב"ם והברטנורא, פסקו כך להלכה, כבר לפני 1000 שנה. 

פלאי פלאים. מחקרים מדעיים משלהי המאה ה-20, מראים כי קביעה זו מדויקת להפליא. בקרקעית האוקיינוסים, בקרום האוקייני, נמצאו רק פליטות הידרותרמיות: זרמי קיטור של מי הים עצמם, שחלחלו כלפי פנים כדור הארץ, התחממו, וכעת נפלטים בחזרה (RISE project, 1980). אין בקרום האוקייני מעיינות נובעים מתוקים. בדיוק כפי שהמשנה אומרת.

חכו, יש עוד. בתחילת המאה ה-20, קרוב ל-100 שנה לפני התגליות המדעיות, עסק בנושא זה הרב ברוך הלוי אפשטיין, בעל "התורה תמימה", וציין, תחזיקו חזק (תורה תמימה, הערות בראשית, פרק א' הערה מ"ג): "מי הימים, אין מעיינות שבתחתיתן", כלומר לא יכולים המעיינות שבקרקעית האוקיינוס, "עשויין להיות נובע להן משם מים חיים", כלומר להוציא מים חיים. שימו לב כמה הניתוח מדויק: יש פליטות מים בקרקעית האוקיינוס, אך לא של מים חיים מתוקים. בדיוק כפי שנמצא מדעית רק בשלהי המאה ה-20.

פלאי פלאים.

כותב המאמר: גיל פרידמן, B.Sc בפיסיקה