"יש מישהו שמשגיח עליך במנהרה": הסיפורים המפעימים על גל ההתחזקות שמציף את ישראל

זה קרה כמה שבועות לאחר הטבח הנורא. עמדתי בתחנת האוטובוס, ומולי הופיע חייל. למרות שהוא לא היה בעל חזות דתית, לא ניתן היה לפספס את פתילי הציצית שלו שהתנפנפו ברוח.

זמן קצר אחרי הטבח נצפתה התחזקות בסדר גודל משמעותי. אחד הביטויים המיידיים שלה היה בדמות ציציות לחיילים. הביקוש היה עצום – מיזמים שונים דאגו לשלוח מאות אלפי ציציות במצטבר לבסיסים, ואלו נחטפו כלחמניות טריות.

"יותר דחוף לקב"ה לשחרר את נועה"

מספר שבועות לאחר מכן, החלו לשוב ראשוני החטופים. אחת מהן הייתה ילנה טרופנוב, קיבוצניקית מניר עוז. ילנה איבדה את בעלה בטבח, ונחטפה עם אימה ובנה לעזה. דווקא לאחר האירועים הקשים שעברה, החלה להתפתח אצלה האמונה בבורא עולם.

בריאיון לכאן 11, היא דיברה מעומק הלב על התקווה לראות את בנה, סשה, שהיה עדיין בשבי. הכתבה נערכה מעט לאחר 'מבצע ארנון' ההרואי, בו שוחררה נועה ארגמני עם מספר חטופים נוספים. ילנה הסבירה למראיינת שאמנם יש לה רצון עז לראות את בנה, אבל אימה של נועה ארגמני במצב רפואי קריטי, "אז זה היה יותר דחוף לקב"ה לשחרר אותה". הכתבת לא הבינה שהקיבוצניקית שלפניה מתכוונת לבורא עולם, וסברה לתומה כי ילנה מתכוונת לצה"ל. "אני לא חושבת שלפי זה מתכננים מבצעים, אלא לפי יכולת ומודיעין", היא הדגישה בפני ילנה. "לא, לא. אני מדברת על הקב"ה. על הקדוש ברוך הוא, לא על הצבא", הבהירה ילנה ולא הותירה מקום לספקות באשר לכוונתה.

"ראיתי כל מיני דברים שאי אפשר להסביר אותם ככה", היא נימקה בהמשך את האמונה שניצתה אצלה. "אני מאמינה שזה לא צירוף מקרים".

"זה נס גלוי שהוא חי": ילנה טרופנוב בריאיון למורן קורס על הבן שחזר מהשבי

ילנה היא לא היחידה. זה כבר הפך לתופעה. אצל לא מעט מהחטופים שחזרו, ניתן לזהות התחזקות בולטת וניכרת לעין.

בעסקה האחרונה שוחרר מתן אנגרסט, חייל צה"ל שנחטף ממוצב נחל עוז לאחר שעות של לחימה ושהה שנתיים במנהרות חמאס. יומיים לאחר שובו, אמר אביו חגי שמתן, כחייל בשבי, סבל מהתעללות קשה מידי המחבלים. למרות התנאים הבלתי אפשריים עימם התמודד, והמחבלים הארורים איתם שהה, הייתה בקשה אחת שמתן התעקש עליה בעודו בשבי. וכך סיפר אביו בריאיון לכאן רשת ב': "הוא התעקש לקבל סידור, ואחד הבכירים שם הביא לו סידור שהחיילים השאירו מאחור". הוא ציין שהבקשה לא נענתה בקלות: "מתן התעקש איתו, ישב לו על הראש. הוא הביא לו את זה אחרי חצי שנה".

מתן אנגרסט בהלוויה של מפקדו, סרן דניאל פרץ הי''ד, שגופתו הוחזרה מעזה, 15 באוקטובר 2025 (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

אין אוכל – יש אמונה

רום ברסלבסקי נחטף על ידי הג'יהאד האסלאמי בזמן שעבד כמאבטח במסיבת הנובה. לפני חטיפתו הספיק לחלץ פצועים וגופות, ואף לשוחח טלפונית עם אימו ולהרגיע אותה. ההתעללויות לא פסחו גם עליו, כפי שהעידה אימו בראיון ל-ynet לאחר שחרורו.

שנה ועשרה חודשים לאחר החטיפה, פרסם הג'יהאד האסלאמי סרטון בו נראה רום חלוש, רזה מאוד ומפרט אודות התפריט הדל ממנו ניזון. מומחים שראו את הסרטון קבעו שהוא איבד בין שליש לחצי ממשקל גופו.

האם רום לא יכל לקבל אוכל? שמעו את הסיפור המדהים הבא. בראיון ל-ynet, מעט לאחר שחרורו, סיפרה תמי אימו כי השובים הבטיחו לבנה אוכל ואף "מתנות קטנות", אבל בתנאי אחד – שיתאסלם. או שלכל הפחות יקרא בקוראן או יצום ברמאדן. למרות המחסור הלא אנושי במזון, רום חזר כמנטרה באוזניהם: "אני יהודי, אני חזק, אני לא נשבר".

זה לא הכול. כשרום שב ארצה, בקשה אחת הייתה לו. "איך שהוא חזר הוא הניח תפילין", סיפרה אימו.

לאחר שחזר, הגיע לבקר אותו איש החסד שי גראוכר. "הדבר היחיד שנתן לי כוח שם זה הידיעה שכל מי שמסביבי הוא לא יהודי, ובעצם זה שאני יושב שם זה בגלל שאני יהודי", אמר לו רום. "המחבלים כל הזמן הסבירו לי 'אנחנו המוסלמים', 'אנחנו הדת הנכונה', 'אנחנו מוחמד'. לפי דעתי, צריך שנחזור להיות עם מאוחד ושאנשים יתחילו לקיים מצוות. שאנשים יבינו ויידעו שאנחנו יהודים. תראה מה קרה לי, מה עשו לי רק מעצם זה שאני יהודי. זה אומר שבן אדם שהוא יהודי צריך לדעת שהוא במקום גדול. שהוא שונה מבן אדם שהוא לא יהודי. צריך לחזק את היהדות, ואני מקווה שעם ישראל יישאר מאוחד".

אגב, גראוכר, הידוע בין השאר במתנות שהוא דואג להרעיף על החטופים, שאל אותו מה החלום שלו. לרום, שסבל שנתיים מהרעבה קשה, הייתה בקשה צנועה: שוקולד.

"הייתי בהלם"

גם בר קופרשטיין שהה שנתיים בגוב האריות והיה מאחרוני המשוחררים. הוא שימש כמאבטח בנובה, סייע לפצועים, ונחטף בזמן הטיפול בהם. ימים ספורים לאחר ששב ארצה, הוא העלה סרטון לרשת. במילים קצרות אך חמות הוא הודה למשפחתו ולכל המתפללים עליו, התומכים והדואגים. "אבל הכי חשוב – תודה רבה לבורא עולם, לאבא שבשמיים. אוהב אתכם", הוא חתם את הסרטון.

בר קופרשטיין

ההתחזקות של בר לא התבטאה רק במילים. אימו ג'ולי התראיינה לגלי צה"ל לאחר שובו. "תגידי, מה הדבר הראשון שבר ביקש?", התעניינה השדרנית הוותיקה. "ציצית. צדיק זה", ענתה האם. השדרנית המופתעת חידדה את שאלתה: "ולאכול?". האם השיבה בצחוק: "כריות עם חלב".

בהמשך שיתפה אימו, כי גם היא הופתעה מהרצון המיידי לציצית. "הייתי בהלם. הייתה לו אמונה, הוא היה מסורתי, אבל לא בצורה כזו. הוא ראה את המוסלמים מתפללים ושומרים צומות, ואמר שאם הם עושים את זה – אז גם הוא רוצה להיות קרוב לבורא עולם". היא המשיכה וסיפרה כי בימי השבי "הוא אמר הרבה שמע ישראל, התפלל, אמר פרק תהילים שהוא מכיר. היה לו דיאלוג עם בורא עולם".

בין החטופים ששוחררו היו גם האחים איתן ויאיר הורן. יאיר שוחרר לפני כשמונה חודשים, ואיתן חזר לישראל בעסקה האחרונה. כששי גראוכר הגיע עם מתנה עבורו, שיתף אותו איתן בדמעות: "יום ההולדת שלי היה ב-23 בספטמבר, מתי שחל ראש השנה האחרון. אמרתי לעצמי: 'טוב, הפעם אני ביום כיפור צם כמו שצריך, וזה יבוא (השחרור)'. פעם ראשונה בחיים שצמתי כמו שצריך", הוא המשיך בקול שנוק. "ולא עבר כלום זמן, והנה אני פה".

איתן הורן חוזר לביתו בכפר סבא, 16 באוקטובר 2025 (צילום: פלאש 90)

"מוצא בזה הרבה נחמה"

את חזרתו ארצה של אלי שרעבי לא ניתן לשכוח. האיש החזק שאיבד בטבח את אשתו, בנותיו ואחיו, חזר מהשבי אחרי קרוב ל-500 ימים כאשר הוא במצב של רזון קיצוני. "אתה 50 מטר מתחת לאדמה. התנאים הסניטריים שם פשוט נוראיים. אתה מתקלח בסופו של דבר פעם בחודש, עם בקבוק מים, עם חצי דלי של מים קרים. שרשראות על הרגליים לא עוזבות אותי מהיום שאני בעזה ועד היום האחרון", הוא סיפר בריאיון לערוץ 12.

אלי שרעבי באו''ם, מציג את תמונתו של אחיו יוסי הי''ד, מרץ 2025 (לירי אגמי, פלאש 90)

דווקא בתוך התנאים הלא אנושיים, גילה שרעבי את האמונה בבורא עולם. "אני לא אדם דתי, אבל שם, מהרגע שנחטפתי, כל בוקר אמרתי 'שמע ישראל' – דבר שמעולם לא עשיתי בחיי". כאשר המראיינת תהתה בקול "האם אלוקים נמצא במנהרה?", השיב שרעבי: "יש מישהו שמשגיח עליך במנהרה, ואתה מוצא בזה הרבה נחמה".

עומר שם טוב נחטף ממסיבת הנובה. הוריו שמעו עליו לראשונה מפי איתי רגב, שהיה עימו במנהרות ושוחרר לאחר 54 יום. "אחד הדברים שהכי התגעגענו אליהם במנהרות זה הקידוש ביום שישי", שיתף איתי לגביו ולגבי עומר. הוא הוסיף שעומר התחזק מבחינה אמונית ומקפיד לשמור שבת בשבי. אימו של עומר סיפרה כי באחד הימים החטופים, בהם בנה, קיבלו בייגלה. בהחלטה של רגע הם ליקטו ממנו את גרגירי המלח ודאגו לשמור אותם. "כל יום שישי הם לקחו נייר טואלט, ושמו על הראש ככיפה. עומר אמר את הברכה של הקידוש והם עשו 'המוציא' עם המלח".

לאחר שעומר השתחרר, הוא סיפר בעצמו לערוץ 12: "לאורך כל התקופה של השבי, האמונה התחזקה אצלי". כשהמראיינת ביקשה ממנו לספר על הדיאלוג שהיה לו עם בורא עולם, התשובה הייתה מרגשת. "נכון יש את הקטע הזה שכולם מבקשים ממנו?", הוא שאל בחיוך קטן. "אבל לא שואלים מה איתו. אז תמיד התחלתי ב'מה שלומך?', 'איך אתה מרגיש?'".

עומר שם טוב (צילום: פלאש 90)

הסיפורים רבים ומצמררים, ותקצר היריעה מלאסוף את כולם במסגרת הזו. נסיים במחקר חדש שנערך על ידי שני פרופסורים ודוקטורנט מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, וביקש לבחון כיצד מלחמת 'חרבות ברזל' השפיעה על הרמות הדתיות והרוחניות בקרב צעירים. המחקר פורסם בכתב העת The International Journal for the Psychology of Religion. השתתפו בו למעלה מ-1,200 סטודנטים יהודים-ישראלים.

בתקציר המאמר נכתב: "הממצא הבולט במיוחד הוא כי עליות היו שכיחות יותר מירידות. כ-25% מהנבדקים דיווחו על עלייה ברמת הדתיות שלהם, וכשליש מהם דיווחו על התחזקות רוחנית".

איך אמר דוד המלך? "אשרי העם שככה לו. אשרי העם שה' אלוקיו".