מוסיפים דבש לתה? הנה הטעות שתעלה לכם ביוקר

דבש, שלאחרונה אנו צורכים בכמות גבוהה יותר בשל ראש השנה שעבר עלינו לטובה, נחשב למזון טבעי עם מוניטין בריאותי: הוא מספק אנרגיה זמינה, מכיל נוגדי חמצון ומינרלים בכמויות קטנות, ואף משמש כתרופה מסורתית לשיעול וכאב גרון. עם זאת, שימוש לא נכון עלול לנטרל חלק ניכר מהערכים שבו.

כבר בשלב הקנייה רבים "נופלים". רוב הצנצנות במדפי הסופר מכילות דבש שעבר חימום בתהליך תעשייתי, כדי לשמור על מראה שקוף ואחיד. החימום אמנם משפר את הנראות, אך פוגע באנזימים ובחומרים הפעילים. אם רוצים ליהנות מהערכים הטבעיים, עדיף לבחור דבש שלא עבר עיבוד, גם אם הוא גבישי או מוצק יותר.

הטעות הנפוצה ביותר מתרחשת בבית: הוספת דבש ישירות למים רותחים. הטמפרטורה הגבוהה מפרקת את המרכיבים הרגישים, וכך נשאר בעיקר מתיקות - פחות הערך הבריאותי שבשבילו בחרנו להשתמש בו. ההמלצה היא להמתין שהמשקה יתקרר מעט, ורק אז לערבב פנימה את הדבש.

הדבר נכון גם בבישול ואפייה. אמנם ניתן להשתמש בדבש במקום סוכר, אך יש להבין שכאשר הוא נחשף לחום גבוה יתרונותיו התזונתיים נעלמים כמעט לחלוטין. מי שמבקש לשלב דבש בתפריט באופן חכם יכול להוסיף אותו לרטבים, ליוגורט או לשיבולת שועל לאחר הבישול.

כמו כל מזון מתוק, דבש דורש איזון. הוא מורכב ברובו מסוכרים פשוטים, ולכן צריכה מוגזמת עלולה לגרום לעלייה במשקל ולפגוע בבריאות השיניים. מאידך, בכמות מתונה הוא בהחלט יכול להעשיר את התפריט ולתרום לגיוון הטעמים.

בנוסף, חשוב לזכור כלל זהב: דבש אינו מתאים לתינוקות מתחת לגיל שנה, עקב סכנה לזיהום נדיר שמערכת העיכול שלהם עדיין אינה יודעת להתמודד איתו.

התוכן בכתבה זו נועד לצורכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי, פסיכולוגי, תזונתי או טיפולי מכל סוג שהוא. בכל מקרה של בעיה רפואית פיזית או נפשית, מצב בריאותי או נטילת תרופות, מומלץ להיוועץ ברופא או באיש מקצוע מוסמך