כך תנהגו עם הילד המתמודד... של השכנים

כאשר יש בבית נערים בסיכון, זה דבר שקשה לשמור אותו בסוד. השכנים בדרך כלל מודעים היטב למצב... אז בואו נדבר הפעם על הלכות שכנים, וברשותכם ארצה להישען על דברי התנא במסכת אבות (פרק ב') שלימד אותנו ש"שכן טוב" זו מידה טובה שיש לאדם לדבוק בה.

מה התכונות שהייתם מצפים להן משכן טוב, שכן אידיאלי?

קחו דקה, ונסו לחשוב על זה. התשובות הרגילות הן: שלא יחפור, שיאיר פנים, שיבוא לשמחות, שיגלה סלחנות לרעש בזמן אירועים מיוחדים, ואולי אפילו שיציע עזרה בזמני משבר...

אז הנה החידוש הגדול שאומר רבנו יונה בפירושו למסכת אבות (שם). כשחז"ל אמרו: "שכן טוב", הם לא התכוונו לומר שזכה מי שזכה, אלא התכוונו שכל אחד צריך להפוך את עצמו להיות כזה שכן! תהפוך את עצמך לשכן טוב!

כאשר מדובר בשכנים רגועים ונורמטיביים, זה קל יחסית. לתת חצי כוס סוכר, ולבוא לשמחות ולהגיד מזל-טוב. קלי קלות. הקושי מתחיל כאשר מדובר במשפחות מורכבות יותר. יש הרבה סוגים של מורכבויות, אבל הטור הזה עוסק בנוער מתמודד. כשלמשפחה יש נער או נערה בסיכון, הדבר יוצר מבוכה וקושי לא פשוט לשכנים. המצב הזה מחייב את ההורים לעבור "בית-ספר" וללמוד לאט לאט את הכלים הרלוונטיים למצב החדש (כמו שאמר ה"נתיבות שלום", שיש סט כלים שלם למצבי משבר, מצבי בדיעבד, והסט הקלאסי הרגיל כבר לא רלוונטי למצבים האלו), אבל השכנים מתקשים לקבל כזה נער בעייתי, על שלל תופעות הלוואי שכרוכות בתופעה. הם חוששים להשפעה רעה על הילדים שלהם, ומתוסכלים מאוד מהמצב החדש שנכפה עליהם.

כשמדובר בחולי גופני, חלילה, השכנים נרתמים להציע עזרה, לתת עוגה לשבת, מילה טובה, תמיכה קהילתית. כאן מדובר בנער שאינו מתפקד. ההורים חווים אותה מצוקה, אבל כיוון שזה לא נראה כמו מחלה, היחס של השכנים שונה לגמרי. במקרה הטוב הם מתעלמים, ובמקרה הגרוע הם מעירים הערות פוגעניות להורים האומללים או לנערים המתמודדים. כוונתם טובה, כנראה. אולי הם חושבים שבכך ההורים יתחילו לשים גבולות ולתפקד, אבל זה לא עובד ככה... זה רק מגביר את הלחץ והתסכול, והופך להיות בומרנג שרק מחמיר את המצב. כנראה שאז השכנים לא הופכים להיות חלק מהפתרון והתיקון, אלא חלק מהבעיה של הדחיה שהנערים האלו עוברים.

אז מה עושים? קודם כל, מגלים אמפתיה. מורידים עדשה שיפוטית. ההורים מתמודדים עם מצב בלתי אפשרי, וההערות שלכם לא ממש עוזרות. מי שרוצה לסייע – יכול להתחיל בהארת פנים. גם למשפחה, לשאול אם הם צריכים עזרה, וגם לנער המתמודד: לדרוש בשלומו, להזמין אותו לאיזה טיול קצר או אטרקציה. יש לו כל כך הרבה חוויות שליליות וכאב, והארת פנים שכזו יכולה לעשות חוויה מתקנת, וזה ללא ספק יעזור לו לקצר את המסע הכאוב, וירבה שלום בעולם!