אור החיים הקדוש: חיזוק קצר בעבודת ה' מתוך פרשת כי תבוא

"אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלקים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ" (דברים, כ"ו, י"ז).

בפסוק זה אור החיים הקדוש מסביר כי על האדם לשבח את הקב"ה גם כשהוא נוהג עם האדם במידת הדין. בני ישראל ירוממו את הקב"ה, גם כשיביאם במשפט כדי לתת גמול "לאיש כדרכיו וכמעשיו הרעים", ויבטחו וימשיכו להאמין בו.

"עוד נתכוין לומר כי יאמירו ה' הגם כי יביאם במשפט לתת לאיש כדרכיו וכמעשיו הרעים, והוא אומרו את ה' האמרת וגו' להיות לך לאלהים, וידוע כי אלהים הוא מדת הדין אף על פי כן יאמיר ה' ויברך על הרעה מעין הטובה".

ממשיך אור החיים הקדוש, ומסביר את המשך הכתוב:

1. "וללכת בדרכיו" - מתייחס להנהגות טובות שה' לא ציווה עליהן במפורש בתורה, אבל אנו רואים שהקב"ה חפץ בהן כיוון שהוא בעצמו עושה אותן, כמו ביקור חולים - כפי שביקר את אברהם אחרי המילה, קבורת מתים - כפי שקבר את משה רבינו

כלומר, למרות שהאדם לא נצטווה במפורש, הוא מכיר שזו דרכו של הקב"ה. וכשידמה את עצמו אליו, וינהג כמוהו - נחשב כהולך בדרכיו.

2. "לשמור חקיו" - המצוות שאין בהן טעם, גזירת מלך על עבדיו (כמו פרה אדומה, שעטנז)

3. "ומצותיו" = המצוות שגם השכל מסכים עליהן שצריך לקיימן, אפילו שאינן כתובות בתורה (כמו לא תרצח, לא תגנוב)

4. "ומשפטיו" = הדינים שנועדו לשפוט בין אדם לחברו.

5. "ולשמוע בקולו" = מצוות תלמוד תורה.

"ואומרו וללכת בדרכיו, פירוש הגם שלא צוה ה' ללכת בהם אף על פי כן כשיכירו בהם שהם דרכי ה' כל אשר הוא עושה יעשו כן בני ישראל, כגון ביקור חולים קבורת מתים וכדומה שמצינו לה' עושה אותם ילכו גם הם בדרכיו, חקיו הם מצות שאין בהם טעם, מצותיו הם מצות שהשכל גם כן מסכים עליהם, משפטיו הם דינים שמסר לשפוט בין איש ובין רעהו, ולשמוע בקולו זה תלמוד תורה".

לשמוע את קול השם

מדוע נאמר לשמוע בקולו (ולא לשמוע אליו)?

אור החיים הקדוש מסביר כי יש בכך רמז לקול השם ממש, ומביא את המדרש בבמדבר רבה (פרק י"ד): "מנין לשומע מפי קטן שהוא כשומע מפי הגבורה?" הראיה מהפסוק "אם שמוע תשמע בקול ה' אלקיך".

מכאן לומדים ששמיעת דברי תורה היא כמו שמיעת קול השם ממש.

"ודקדק לומר בקולו על דרך אומרם ז''ל (במד''ר פ' י''ד) וז''ל מנין לשומע מפי קטן וכו' כשומע מפי הגבורה דכתיב (לעיל ט''ו ה') אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך".

תלמוד תורה - מצוה בפני עצמה

מדוע הפסוק מזכיר את מצוות תלמוד תורה רק בסוף?

מסביר אור החיים הקדוש: כדי ללמד אותנו שגם אדם שכבר השיג ויודע את כל הדברים האמורים למעלה וקיים אותם - אסור לו לחשוב: "מה לי עוד ללמוד תורה? הרי כבר יודע אני מה לעשות וקיימתי הכל!"

מצוות תלמוד תורה אינה נועדה רק כדי לדעת איך לקיים את המצוות, אלא היא מצוה עצמאית, והאדם חייב בה עד יום מותו, כפי שנאמר "זאת התורה אדם כי ימות באהל".

"וטעם שצוה על עסק התורה באחרונה, להעיר שהגם שהשיג אדם לדעת כל האמור וקיימו אף על פי כן לא יאמר מה לי ללמוד תורה אם לדעת מה יעשה ישראל הנה ידעתי וקיימתי כל דברי ה' אלא אף על פי כן חייב הכתוב תלמוד תורה, והוא אומרו אחר כל מה שחייב לעשות ולשמוע בקולו כי מצות תלמוד תורה היא מצוה בפני עצמה שאין זמן ליפטר ממנה עד יום מותו דכתיב (במדבד י''ט י''ד) זאת התורה אדם כי ימות באהל".

הרב זמיר כהן - המצוות שעליהן תקבלו שכר גם בעולם הזה. צפו