מחקר ישראלי: שהייה במקום הזה תוריד את רמות הסטרס

במחקר קליני ראשון מסוגו שנערך בארץ נבדקה שיטה טיפולית המכונה "רפואת יער". הניסוי, שממצאיו פורסמו בעיתון דה מרקר, השווה בין קבוצה שהשתתפה בפרוטוקול מובנה לבין קבוצה אחרת ששהתה ביער. שתי הקבוצות הראו ירידה ברמות הורמון הקורטיזול, אך אצל המשתתפים שעברו את הטיפול המובנה נרשמה ירידה חדה יותר - כמעט 60% לעומת כ-50% בקבוצת ההשוואה.

מלבד המדידות הפיזיולוגיות, נמצא כי רק בקבוצה שטופלה לפי שיטת רפואת היער נצפו שיפורים במדדים קוגניטיביים ומוחיים. החוקרים מציינים כי מדובר בפריצת דרך משום שהמחקר הצליח להראות קשר ישיר בין מוח, גוף וחוויה סובייקטיבית של המשתתפים.

השיטה עצמה מקורה ביפן של שנות ה־80, שם נטבע המונח "מקלחת יער". ההנחה המדעית היא שחומרים אורגניים שמופרשים מעצים, הקרויים פיטונצידים, משפיעים על מערכת העצבים ועל תהליכים כימיים בגוף האדם.

במסגרת המחקר פעלו המשתתפים לפי פרוטוקול המורכב משבע תחנות: פתיחה קבוצתית, הפעלת חושים, הליכה איטית ומודעת, מפגש אישי עם עץ, תרגיל יצירתי בהשראת הסביבה, סיכום אישי ושיתוף. התהליך כלל שלושה מפגשים בני שלוש שעות, שהתקיימו בהפרשים של שבועיים.

הניסוי, שאושר בינואר השנה והתקיים בין מרץ ליולי, כלל 500 משתתפים - רובם נשים בגיל ממוצע של 51. גם אחוז מסוים של דתיים וחרדים השתתפו בניסוי. ניתוח הנתונים העלה כי ההשפעה המשמעותית ביותר נמצאה בקרב עובדים בתפקידי ניהול.

כלי המחקר כללו שאלונים למדידת חוסן רגשי ושחיקה, מדידות דופק, רמות קורטיזול ברוק, קריאת גלי מוח באמצעות FEEG וטכנולוגיית זיהוי פנים שבחנה הבעות הקשורות לחרדה.

על פי הפרסום, כ-10 רשויות מקומיות כבר בחנו אפשרות להקים שטחי יער ייעודיים לטיפול - לפחות חמישה דונמים של חורש עם עצים גבוהים. המטרה ארוכת הטווח היא להכשיר רופאי משפחה שינפיקו "מרשם יער", בדומה למדינות אירופה שבהן המודל כבר מיושם.