חינוך ילדים
תחילת שנה חדשה: הסתגלות, התרחבות או התחברות? כל התשובות נכונות
תהליך הסתגלות הוא גם מפגש עם רגשות - רגשות שמפעילים אותנו וחונקים את הגרון. להסתגל לרגשות האלו זה להשאיר את הגולה בגרון כמה רגעים בלי להיאבק בה, בלי לבלוע אותה, בלי לירוק אותה החוצה. פשוט לנשום ביחד עם הגולה ולתת לה להתמוסס לבד
- לאה אוירבך
- פורסם א' אלול התשפ"ה
תינוק מצטרף למשפחה; כלה נכנסת למשפחה מוכרת – זרה; אישה מתחילה עבודה חדשה; משפחה עוברת דירה; ילד מתחיל גן: מה משותף לכולם?
הסתגלות.
מה זו הסתגלות בכלל? לפני ימי ההסתגלות למסגרת, בואי נדבר על הסתגלות ועל מסגרת.
תהליך הסתגלות הוא תהליך של השלמה עם מה שיש ועם מה שאין. תהליך שבו משברי החלומות שהתנפצו, מרכיבים חלום אחר. בכל כניסה למסגרת חדשה - לא רק מסגרת לימודית כמובן - משהו בתוכנו צריך להתרחב כדי להתאים למידות החדשות; והתרחבות היא... מתיחה כואבת. התרחבות מפרידה בין השכבות שעטינו על עצמנו, והפערים נחשפים פתאום.
תהליך הסתגלות הוא גם מפגש עם רגשות - רגשות שמפעילים אותנו וחונקים את הגרון. להסתגל לרגשות האלו זה להשאיר את הגולה בגרון כמה רגעים בלי להיאבק בה, בלי לבלוע אותה, בלי לירוק אותה החוצה. פשוט לנשום ביחד עם הגולה ולתת לה להתמוסס לבד. כשנושמים עם הרגשות שחונקים את הגרון, המפגש איתם כבר לא מערער באותה עוצמה. החלום שהתנפץ הוא לא סוף העולם; ויחד עם הצער, האכזבה או התסכול – צומחת תקווה רכה.
תיזכרי רגע בהסתגלות כלשהי שחווית במהלך החיים, מה היה רגע ה-"גיים צ'יינג'ר" ששינה את הכל? שאיפשר לך לנשום למרות הגולה, שהזכיר לך שאת חזקה ומדהימה למרות הכל? אני מהמרת שזה היה רגע שבו עיניים טובות של מישהו בסביבה לכדו את העיניים שלך והעבירו מסר של "הכל בסדר". רגע שבו הרגשת שנכון, קשה לך מאד עכשיו, אבל את כבר לא לבד עם זה. רגע שבו מישהו העניק לך את הכתף שלו לשאת איתך את כובד הרגשות. רגע שבו מישהו פתח את הלב שלו עבורך, והוריד את קצב פעימות הלב שלך. התמודדות עם הסתגלות מרגישה אחרת לגמרי כשמישהו מחזיק איתך את הלב תוך כדי שהוא נמתח ומתרחב.
הילדים שלנו עומדים לעבור הסתגלות למסגרת, הם עומדים לפגוש את החיים האמיתיים כמו שהם: מלאים ברגעים יפים, אבל גם בכאב. מלאים בפרידות, מעברים ופערים. ההסתגלות לגן או לבית הספר היא רק התרחבות אחת מתוך אינספור התרחבויות שהם עוד יחוו, וכדי שהיא תהיה הסתגלות מעצימה, כזו שבונה חוסן – הם צריכים לעבור אותה בתוך מרחב בטוח. מרחב שבו הרגשות שגועשים בתוכם יפגשו עיניים טובות ולב רך שכבר התרחב מאד מאד. לב שכבר יודע כאב התרחבות מהו והוא רחב מספיק כדי לתמוך בילד שחווה התרחבות/הסתגלות עכשיו.
כשילד מסתגל לחווית הפרידה (או כמו שדייקנו בטור הקודם, החזקת החיבור בדרך אחרת) הוא זקוק לדמות שתעניק לו בטחון, שתחזיק לו את היד כשהוא נושם עם הגולה בגרון. דמות שתעניק לו קצת מתחושת הבטחון שנשאבה מהחדר כשאמא נופפה לשלום והלכה. הוא זקוק לדמות שתסתכל לו בעיניים ותגיד בלי מילים: קשה לך עכשיו, אני יודעת. אני משאירה את הלב שלי פתוח בשבילך, אתה מרגיש את זה? לגדול זה כואב מתוק שלי, אבל זה כואב רק כמה דקות. עוד מעט אתה תרגיש הרבה יותר טוב, הרבה יותר... רחב.
כשאנחנו חושבות הסתגלות, אנחנו חושבות על המבנה הבלתי מוכר, הילדים הזרים, הכללים החדשים, חדר השירותים השונה או הדרישות האחרות. כל אלו לא הסתגלות – כל אלו מסגרת. וכדי להתרחב לתוך המסגרת הזו הילד שלך זקוק לדמות שתוביל את רגעי ההתרחבות - וכל זה קורה רק עם: התחברות.
הפקטור הכי חשוב בתהליך ההסתגלות הוא הגננת, או ליתר דיוק – ההתחברות אליה. מערכת היחסים שאת בונה איתה כדי לאפשר התחברות והתרחבות. מערכת יחסים אמיתית וכנה שהילד שלך יוכל להישען עליה. כשאת תיפרדי ממנו – לשניכם תהיה גולה בגרון; מה שיעזור להן להתמוסס הוא מערכת היחסים עם הגננת.
איך משקיעים במערכת היחסים עם הגננת?
- חושבים עליה טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב
בימים שנשארו עד תחילת השנה, תחשבי עליה טוב. תמצאי את הטוב שבה ותאחזי בו. תאמני את עצמך לחבב ולאהוב אותה. תלמדי את המוח שלך להפריש אוקסיטוצין כשאת חושבת עליה.
- מדברים עליה טוב
תדברי על הגננת באהבה והערכה גדולה. תספרי עליה לילדים, תספרי עליה לאחרים – כשהילד שומע. תשבצי אנקדוטות אמיתיות ששמעת עליה. תשוויצי שהיא חברה טובה שלך.
- מחממים את הלב שלה
עוד לפני תחילת שנה, שולחים לה הודעה מחממת לב. מעריכים ומחמיאים. רק אם את מתכוונת לזה כמובן, רק מילים שבאות באמת מהלב! מתייחסים למערכת היחסים עם הגננת כמו מערכת יחסים חשובה מאד.
- מעניקים
מתנות סוף שנה זה יפה מאד. מתנות תחילת שנה זה הדבר האמיתי. נתינה מולידה אהבה, נכון? מתנות בימים הראשונים מולידות הרבה אהבה וקשר. זה לא צריך להיות מתנות יקרות. משהו קטן ממך או מהילד – שמסמל "את חשובה לי". שאומר "לא באתי להרשים, באתי להתקרב אלייך עוד".
- לא מפסיקים אחרי השבוע הראשון.
מערכת יחסים עמוקה היא מערכת יחסים שממשיכה להזין את עצמה לאורך זמן. כשאת משקיעה באמת במערכת היחסים עם הגננת, זה לא נגמר כשהילד נכנס בקלות לגן. כל בוקר, כל יום, זה לפגוש את הגננת ולהתעניין בה באמת. לזכור את מה שקרוב לליבה, לזכור תאריכים, אירועים משפחתיים. להחמיא על תכשיט, אודם או בגד.
ובעיקר: להיות חברה.
בשלב הזה, אתן תהיו חברות באמת; לא בגלל שרצית הסתגלות קלה לילד; בגלל שגילית חברה חדשה לחיים, דמות שמרחיבה את ליבך. דמות שמרחיבה את ליבו של הילד שלך. דמות שהיא גננת לחיים - של כולכם.
הסתגלות היא לא פרידה – היא החזקה עמוקה יותר של הקשר.
אם מחשבות על הסתגלות מרעידות לך את הלב, בואי לקרוא את המדריך להסתגלות היקשרותית שהכנתי במיוחד עבורך: 30 עמודי תוכן שהם אוצר בלום ולא מספיק מדובר, 4 מיתוסים מוכרים בנושא הסתגלות – וכל הדרכים לנפץ אותם והחשוב ביותר: 15 כלים היקשרותיים להסתגלות שחודרים עמוק ללב וניתנים ליישום מיידי. שלחי את המילה "מדריך" למייל leah.rbach@gmail.com ואשלח לך אותו במתנה.
הטור הזה הוא מרחב בטוח ומכיל לחקור בו את כל מה שמטריד אותך בהורות או מול הילדים: הרגעים הקשים, השחיקה והמפלצות שיוצאת ממך כשאת יותר מידי עייפה. במרחב הזה, הרגעים הקשים ביותר הופכים להיות רגעים מדהימים של חיבור והתפתחות. מה תרצי שנחקור כאן בטור הבא? כתבי לי למייל: leah.rbach@gmail.com
לאה אוירבך, מדריכת הורים בגישה היקשרותית התפתחותית. עוסקת בהורות לילדים עם רגישות גבוהה, ויסות, והורות לתאומים.
