תפילה מיוחדת לימי בין המצרים

בונה ברחמיו ירושלים,

עזור לי להבין את סיבת ומקור הגלות עם ישראל ככלל וגלותי הפרטית בפרט,

כך שאוכל לתקן ולתרום את חלקי הבלעדי לגאולה השלמה.

הרי אתה גילית לנו שחורבן הבית הראשון היה על שלא ברכו בתורה תחילה,

ולא נחרב הבית בשל שלוש העבירות החמורות (עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים).

לכן עזור לי לדעת ולהבין מה היא העברה הזו בעומק, וכיצד ניתן לתקנה,

באופן שאזכה להיות חלק מבניין בית המקדש השלישי.

וגילית לנו על ידי צדיקך,

שהסיבה השורשית שלא ברכו בתורה תחילה,

הייתה בגלל שלא ראו בעצמם את מעט הטוב עדיין,

וחשבו שאין הם ראויים לברך ברכת התורה במצבם הירוד.

לא הייתה להם השגה בגדולת אהבתך כלפיהם, וברחמיך המרובים,

שלמרות הכול הנך מצפה לכל ברכה ותפילה שלהם,

וכל מצווה נחשבת בעיניך,

ואין אתה מצפה לשלמות,

אלא ברחמיך הרבים – אתה מתענג אפילו על רצון טוב קטן של האדם הרשע ביותר.

הייאוש שהיה בהם אמר להם שבמצב כזה נורא של ריחוק ועבירות קשות, הם אינם שייכים לקדושה,

ולכן לא הרגישו שייכות לברכות התורה.

הייאוש הזה והבושה השלילית להתייצב מולך,

על כל פנים גרמה לחורבן המלא,

והדין היחיד, הטענה שלך כלפיהם הייתה –

מדוע התייאשתם?

למה לא עשיתם את מה שיכולתם?

מדוע לא ברכתם את ברכת התורה לפחות,

אפילו אם אין אתם שומרים אותה בשלמות?!

הקלקול השורשי והעמוק – הוא שלא האמינו בלב שלם

שאין אתה בא בטרוניה עם בריותיך,

ושאתה מקבל תפילת כל פה,

ואפילו בשפל המדרגה אתה מחכה שייבאו ויספרו לך ויבקשו ישועה.

אתה מחכה לכל דבר שבקדושה שאנו יכולים לעשות!

"כל שלא נבנה בית המקדש בימיו – כאילו נחרב בימיו",

וכל אותם פגמים עדיין מצויים בנו.

שחרר אותי מהרגשה דמיונית שאתה בא איתי בטרוניה עם בריותיך,

ומבקש מאיתנו לעשות מעבר לכוחנו,

כי הרי אתה טוב ומיטיב וחסיד ורחום בי"ג מידות רחמיך עד אינסוף ותכלית,

ולכן אין אתה בא עם אף אחד מבריותיך בבקשה שיעשה יותר מכוחו.

ולכן עזור לי להינצל מהייאוש,

להינצל מה"רע עין" שאדם עושה בעצמו לעצמו, ורואה את עצמו בצורה שלילית.

להינצל מחשיבה שלילית אודות מידת הדין שלך השם הצדיק והרחמן.

להינצל מלחשוב ולטעות על פי השכל שלי מה דעתה התורה,

כי התורה ורצונך גבוהים הרבה יותר משכלי המצומצם

שלא יכול להכיל ולדעת באמת את גדולת רחמיך,

ואיך אתה חפץ בעבודתי בכל עת ורגע

לא משנה באיזה מצב אני נמצאת,

ואין זה מובן בשכלנו הדל כיצד אתה מתפאר בעבודה

של הפחות שבפחותים בעם ישראל.

עזור לי לא לעזוב את תורתך תמיד לעולם ועד,

ותמיד לחפש את הזמן שבו אוכל ללמוד ולקיים את מצוותיך.

עזור לי לתקן את חוש הראיה ולהיות טובת עין,

שההסתכלות שלי עליך ועל מעשיך תמיד תהיה מתוך אמונה בטובך ורחמנותך,

וגם ההסתכלות שלי על עצמי לא תפיל אותי, אלא תגרום לי להיבנות.

עזור לי תמיד לשייך את עצמי לטוב,

לשייך את עצמי לקדושה, למצוות, אף על פי שאני נכשלת.

עזור לי לזהות את מקומי האמיתי עמך עם תורתך ומצוותיך.

עזור לי לעולם לא להתייאש מהרצונות הטובים והקדושים שלי,

ותמיד תן בי רצון יציב וחזק לקדושה, בכל עת ובכל מצב!

עזור לי תמיד לשמוח אפילו במעט הטוב,

אפילו בלי קשר למעשי,

לשמוח בכך שאתה בראת אותי מעמך ישראל,

ושעשית אותי כרצונך, להודות על כך שאני מודעת לרצונך ממני ולמצוותיך,

ורוצה לקיימן בכל עת.

עזור לי לראות את המידות הטובות שלי,

את השיפור שחל בי עם השנים,

את המצוות שכן הספקתי לעשות.

עזור להיזכר בכל הוויתורים שלי, בכל ההתגברויות:

להיזכר בזמנים שבהם לא כעסתי, על אף שהמציאות הייתה מכעיסה,

לזכור את כל הפעמים שבהן לא אכלתי אוכל שמזיק לי,

עזור לי להיזכר בכל התפילות שכן התפללתי אליך בכוונת הלב,

לזכור את הפעמים שמסרתי את עצמי על לימוד התורה ועל קיומה,

עזור לי שכל אלו יהיו תמיד מול עיני,

ושגדולת רחמיך עלי ועל כלל ישראל יהיו נטועים בלבי עמוק פנימה,

וכך אדע שתמיד יש לי תקווה.

עזור לי להתגעגע לבית המקדש.

למד אותי על בית המקדש, כך שיהיו בי כיסופים גדולים

להיות חלק מהבונים אותו.

עזור לי לבנות את בית המקדש השלישי על ידי האבלות והבכי,

מתוך אמנה ותקווה...

לא להשלים עם הגלות, ולצפות מחדש לגאולה שלמה.

לזכור ששייכת אלי השמחה.

לזכור ששייכת אלי האהבה. 

לזכור ששייכות אלי כל המידות הטובות.

לזכור ששייך אלי המון סבלנות,

לזכור ששייכת אלי המון אמונה

לזכור שבית המקדש הפנימי שייך אלי.

לזכור שבית המקדש החיצוני – שייך מאוד לכל עמך ישראל

וזוהי מהותנו האמיתית, ולשם אתה מוביל אותנו.

תקע בשופר גדול לחרותנו

וקבץ נידחינו מארבע כנפות הארץ

כי אתה בונה ברחמיך ירושלים, אמן!