מדהים: מה עושים עם ערימות האשפה בסינגפור? פתרון חכם ורווחי

בעולם שבו הררי אשפה הולכים ותופסים מקום יקר על פני האדמה, סינגפור מצאה דרך אחרת. במקום מטמנות ענקיות או הרים של פלסטיק, המדינה הקטנה אך החדשנית הופכת את רוב הפסולת שלה לאנרגיה, פשוטו כמשמעו. לא מדובר רק בניקיון עירוני, אלא במדיניות סביבתית מתוחכמת שמשלבת טכנולוגיה, תכנון ארוך טווח ויעילות תפעולית מעוררת השראה. סיור קצר במערכת ניהול האשפה של סינגפור מגלה כיצד מדינה ללא מקום מיותר, הצליחה להפוך את הזבל למקור של עוצמה.

בסינגפור מיוצרים מדי יום כ-8,000 טון פסולת. כ־40 אחוז ממנה ממוחזרים, אך עיקר הטיפול בפסולת שאינה ניתנת למיחזור נעשה באמצעות מתקני שריפה מתקדמים. במדינה פועלים כיום ארבעה מתקנים להמרת פסולת לאנרגיה (WTE – Waste-to-Energy), שבהם נשרפת הפסולת בטמפרטורות גבוהות במיוחד, מה שמצמצם את נפחה בכ-90 אחוז, ומפיק במקביל אנרגיה חשמלית.

החום שנוצר מהשריפה מחמם מים ומייצר קיטור, שמפעיל טורבינות לייצור חשמל. החשמל הזה משמש לתפעול המתקן עצמו, והעודף מוזרם לרשת החשמל של המדינה.

התהליך כולו מפוקח ומבוקר כך שפליטת המזהמים תהיה מינימלית, ותעמוד בתקנים המחמירים של האיחוד האירופי.

השריפה משאירה אחריה אפר, אך גם הוא לא מושלך סתם כך. סינגפור שולחת את שאריות האפר לאי מלאכותי בשם סמאקאו (Semakau), שמיועד כולו לטיפול בשאריות פסולת. האי הוקם על ידי חיבור שני איים טבעיים באמצעות סכר ימי, והוא מתפקד כאתר הטמנה ימי שמאפשר המשך פיתוח עירוני ללא פגיעה בשטחים היבשתיים של המדינה.

המיקום והעיצוב של סמאקאו הופכים אותו לפתרון סביבתי מבריק: האפר מוטמן בתאים מבודדים, ונעשה מאמץ למזער נזקים לסביבה הימית. במקביל, האי מתפקד גם כשמורת טבע ובית גידול למינים רבים של בעלי חיים.

בנוסף, המדינה מקדמת מדיניות של הפחתת פסולת במקור: הגבלת שימוש בפלסטיק חד־פעמי, עידוד מיחזור, ומעבר לאריזות מתכלות במוסדות ציבוריים. המטרה היא לא רק לטפל בפסולת, אלא לייצר פחות ממנה מלכתחילה.