יהודי לא יכול לומר תודה באמת, אם הוא לא מאמין שה' מלווה אותו בכל צעד

ביום רביעי, ט"ו בסיוון, ציינו את יום ההילולה של יהודה בן יעקב. "הפעם אודה את השם", אומרת לאה אמנו, כל הודיה היא פעימת ישועה!

"יהודה אתה יודוך אחיך", אומר לו יעקב אביו כשהוא נפרד ממנו. מה הקשר "אחיך" כאן? ראיתי חידוש יפה מאוד על המילה הזאת "אחיך": כל ילד, כשהוא נולד, יש לו השפעה ממי שנמצא לפניו, זאת אומרת – הבכור, יש לו השפעה מההורים שלו. לילד השני במשפחה יש השפעה גם מההורים וגם מהאח שלפניו. לילד השלישי במשפחה יש השפעה גם של ההורים וגם של האחים הראשון והשני, אלה שלפניו, וכו'...

יהודה זכה שיש לו השפעה גדולה – גם של ההורים שלו, יעקב ולאה, וגם של האחים שלו, ראובן, שמעון ולוי.

יהודה, זה הכוח של ההודיה, והוא יכול לבוא רק אחרי שלושת הכוחות האלה של ראובן, שמעון ולוי. ראובן – זה כשלאה מסתכלת על החיים שלה ואומרת: כמה היה לי קשה, כמה היה לי לא פשוט, והשם ראה בעניי, הקדוש ברוך הוא רואה אותי, הוא רואה כמה קשה לי.

אחרי זה מגיע שמעון, והיא אומרת "שמע השם את תפילתי", אני יודעת שהקדוש ברוך הוא שומע אותי, הוא שומע את התפילות שלי.

אחר כך יבוא לוי, והיא תגיד "הפעם ילווה אישי אלי". היא יודעת שהקדוש ברוך הוא מלווה אותה, שהקדוש ברוך הוא לא עוזב אותה לרגע, הוא מלווה אותה בכל צעד ושעל בחיים שלה. ורק אחר כך יכול להגיע יהודה – רק אח"כ הפעם אודה את השם. את מבינה? זאת אומרת שאין מציאות של תודה בלי ראובן, שמעון ולוי. אין מציאות שהיהודי יכול להגיד תודה, כשהוא לא מבין ומאמין שהקדוש ברוך הוא רואה כמה קשה לו. לפעמים אנחנו חושבות אחרת, חלילה. "חגית שירה, הוא לא רואה אותי! הוא לא רואה מה אני עוברת!", בוכות לי נשים לפעמים. זה לא נכון, אחותי, השם רואה הכל, הוא כואב איתך את כאבך!

יהודי לעולם לא יכול להגיד תודה אם הוא לא מאמין שהקדוש ברוך הוא שומע את התפילות שלו, את הצעקה שלו. אחותי, הקדוש ברוך הוא שומע אותך, הוא שומע את קולו של העם הזה, הוא שומע את כל עם ישראל!

ויהודי לעולם לא יוכל לומר תודה באמת, כשהוא לא מאמין שהקדוש ברוך הוא מלווה אותו בכל צעד ושעל בחיים שלו. רק ככה אפשר לומר תודה.

השם רואה אותך,

השם שומע אותך,

השם מלווה אותך בכל צעד, השם לא עוזב אותך לרגע!

אז תחייכי עכשיו, ותגידי תודה.

מתוך דפי שירת הלב של הרבנית חגית שירה, ולרפואת הילדה חגית בת שרהל'ה.