מפתיע: מדוע גם הצדיקים יעשו תשובה בזמן הגאולה?

בפרשתנו נאמר: "וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ" – הציווי להתוודות על העוונות והחטאים שחטאנו לפני הקב"ה. הרמב"ם מונה את מצוות הוידוי בספר המצוות, אך לא מונה את עצם התשובה כמצווה. עם זאת, בספר ה"יד החזקה" נכללות הלכות תשובה, ושם הרמב"ם מציין (ז', ה'): "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין".

כלומר, העניין של התשובה קשור עם הגאולה. באיזו תשובה מדובר? הרי כל משמעות התשובה היא התעוררות של האדם לראות את הטעון תיקון, ולתקנו. האם התשובה שישראל יעשו בסוף גלותן תבוא מצד האדם, או מצד הבטחה אלוקית, כהשפעה מלמעלה?

צמאה לך נפשי

כמבואר בספר התניא קדישא, המהות של היהודי היא "חלק אלוק ממעל ממש" ולכן בהכרח שהוא יגיע למצב של צורך פנימי להתחבר לקב"ה באמצעות שמירת התורה והמצוות, שהרי "קב"ה ואורייתא וישראל כולא חד".

התשובה לפני הגאולה מתבטאת בצורך פנימי ועמוק לפנות לקב"ה ולהתקרב אליו. התורה מבטיחה שמצד היותו של היהודי אחד עם הקב"ה ועם תורתו, כל יהודי יתעורר לפני בוא הגאולה וירצה להתחבר לקב"ה. תחושת המרחק מהקב"ה מעוררת צמאון גדול להתקרב אליו ולהתאמץ לשמור התורה והמצוות כדי לזכות בקרבת ה'.

תשובה שלמה

עם זאת, הרצון להתחבר לקב"ה והמאמץ לשם כך עדיין לא מבטאים תשובה שלמה. תשובה שלמה תתאפשר רק בזמן הגאולה האמיתית והשלמה, כמו שנאמר: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים...". בעקבות השופר הגדול וההתגלות האלוקית שתהא בזמן הגאולה, כל עם ישראל יגיעו להתעוררות עצומה, כולל "האובדים" וה"נדחים", שגם הם יזכו לתשובה בזמן הגאולה.

גם הצדיקים יעשו תשובה, שמהותה שונה מהתשובה אותה אנו מכירים, ככתוב בספר הזוהר (חלק ג', קנ"ג, ב'): "משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא" – משיח בא להשיב את הצדיקים בתשובה. גם אלו שעבדו את השם באופן מושלם "יעשו תשובה", כי תשובה אינה רק על חטאים, אלא היא דרך בעבודת השם. היות שמהות התשובה היא התעוררות חזקה להתקרב לקב"ה, גילוי האור האלוקי בזמן הגאולה יעורר גם אצל הצדיקים צמאון עצום להתקרב יותר לקב"ה, וזהו בבחינת תשובה.

בזמן הגאולה, כשמשיח יגלה את עצם האלוקות בעולם, הוא יגלה לא רק את הדרגות האלוקיות של עשר הספירות – את האור האלוקי המוגבל – אלא הוא יגלה את שם השם כפי שהוא למעלה מן העולמות. לכן גם הצדיקים שעבדו את השם עד כה באופן מושלם (לפי ההבנה וההשגה של האור האלוקי המוגבל בזמן הגלות) "יעשו תשובה", ויתעורר בהם צימאון להתקרב לקב"ה מעבר למגבלות הצמצום ומעבר לעשר הספירות. כאשר נזכה לגילוי אור אלוקי עצום ונעלה שלא שרר בעולם הגשמי עד כה, הדבר יביא להתחדשות בעבודת השם אצל כל היהודים וגם גם אצל הצדיקים.

התשובה שאנו עושים כיום היא התעוררות להתקרב לקב"ה באמצעות התורה והמצוות, והרגשת המרחק היא המעוררת את הרצון להתקרב. תשובה זו ניתן להחשיב כהכנה לגאולה. לעומת זאת, בזמן הגאולה נוכל לפעול את שלמות התשובה. כל גילוי וגילוי מאור אינסוף ברוך הוא יעורר אצל כל יהודי, החל מהאובדים והנידחים ועד לצדיקים, צמאון ורצון גדולים יותר ויותר להתקרב לאלוקות ולהתבטל לאלוקות.

נמצא, שהנאמר בפרשתנו בענין התשובה – זו מצווה נצחית.

לא רק לזמן הגלות, ולא רק לתחילת תקופת הגאולה, אלא גם בעידן הגאולה ממש.

כשתתגלה עוד ועוד מדרגה של האינסוף, הצימאון להתקרב לקב"ה ילך ויגבר, ונמשיך להיות בתשובה, תשובה של צדיקים – שכל ימיהם בתשובה, תשובה מאהבה – בקרוב ממש!

מעובד משיעורי הרב דב מנחם דוברוסקין