חללי גבעתי הובאו למנוחות

חללי חטיבת גבעתי שנפלו אתמול ברצועת עזה, מפיצוץ מטען חבלה רב עוצמה, הובאו אחר הצהריים (שלישי) למנוחות. סמ"ר ליאור שטיינברג נטמן בבית העלמין הצבאי "סגולה" בפתח תקווה, עיר מגוריו. ביבנה הובא למנוחות סמ"ר אופק ברהנה, תושב העיר, ובהר הרצל נטמן סמ"ר עומר ואן גלדר, תושב מעלה אדומים.

עם נפילתם של שלושת לוחמי חטיבת גבעתי עלה מספר חללי צה"ל מפרוץ המלחמה ל-861 חללים. חמישה לוחמים ואזרח נהרגו מאז החל מבצע "מרכבות גדעון".

אלפים הגיעו לחלקה הצבאית בבית העלמין סגולה בפתח תקווה ללוות את בן העיר סמ"ר ליאור שטיינברג, בן 20, הוא הותיר אחריו הורים, אורלי ואנטון, ואחות בכורה שירה, שספדה: "אהוב שלי איך הלכת לי? אחי הקטן, היפה והטהור. היית האח היחיד שלי. אין לי כלום בלעדיך. אני שמחה שבשנה האחרונה התקרבנו וסיפרת לי הכל. אני מקווה שהייתי אחות ראויה. תמיד התגאיתי שאתה אחי, לוחם שעושה הכל גם אם זה להקריב את עצמו. אני לא מאמינה שמה שפחדתי ממנו קרה. אני אהיה חזקה בשביל אמא ואבא. אני תמיד אוהב אותך ליאורי שלי".

האם אורלי דיברה אחריה בכאב: "ליאור שלי, אהוב לי ונפשי. מאז שאתה ילד קטן היית סקרן ואוהב לשאול שאלות. ילד עמוק. היית תלמיד שקדן וחיובי. ניסית תמיד להיות בתדר חיובי. אתה אור גדול לעולם, לי לאבא ולאחותך. אני לא מאמינה שאני מספידה אותך. קיבלתי אותך לזמן כל כך קצר. אתה ילד מצחיק ומלא שמחת חיים. לפני הגיוס לא הפגנת רגשות. אחרי הגיוס שלחת לי מכתב בו כתבת 'אני אוהב אותך אמא'. כשחזרת נתת לנו חיבוקים. אני לא מאמינה שלא יהיו יותר חיבוקים. תודה שנתת לי להיות אמא שלך. תודה אלוהים שנתת לי להיות אמא של ליאור, גם אם זה רק לעשרים שנה. ליאור אני אוהב אותך לעולמים".

מאות ליוו למנוחת עולמים את סמ"ר עומר ואן גלדר, בן 22, חובש בגבעתי שהיה בכוח שחיסל את יחיא סינוואר. חגי, אביו, ספד: "בן אהוב. נגעת בכל כך הרבה אנשים. 22 שנה כל כך צעיר. עולם ומלאו. אין סוף של התנדבות ונתינה. רצית להיות רופא גם סביב התנדבות שלך במד"א. עומר שלי יקר ואהוב, הלוואי ונצליח בקריאה לחברה שלנו לשנות את המילים ולהוריד את הרעל של 'הוא פחדן ובוגד ושקרן'".

"אני מבקש, והזעקה היחידה שלי לעם ישראל, וזה מתחיל מראש הממשלה, שרים וחברי כנסת, אופוזיציה, מפגינים וטוקבקיסטים - אנא, תלמדו להשתמש במילים ותפסיקו עם המילים הרעות. צריך לבקר ולהתווכח וכולנו רוצים בטובת המדינה. צריך לדעת איך לדבר. עומר שלי תשתמש בכל היכולות שלך ותעזור לנו לתקן את העם ואת החברה. תישאר איתנו בלב. אוהב אותך המון אבא".

תהילה, אמא של עומר, ספדה: "22 שנה זה קצר ולא מספיק למרות שחיית את החיים האלה במלואם. דיברנו על החתונה שלך עם נעמה, את מי נזמין והכל נגדע. היית בכוח שחיסל את סינוואר עשית הכל למען ביטחון המדינה ושחרור החטופים. העולם איבד היום נשמה גדולה, בני בכורי".

סמ"ר אופק ברהנה, בן 20 במותו, היה חובש קרבי בגדוד רותם של גבעתי. הוא הובא למנוחות  בבית העלמין הצבאי בעיר. אימו, לאה, ספדה: "אופק היה ילד וטוב, אהב משפחה וחברים, תמיד בא לעזרה, תמיד אמרתי לו שאני מפחדת ושישמור על עצמו. תמיד אמר לי: 'אל תדאגי'. לא מאמינה שאתה לא איתנו. הייתה לי זכות להיות אימא שלך, תמיד היית שם בשבילי. נקטפת בטרם עת, וזה כואב לי. אני לא שבעה ממך אופק".

האב ממו, הוסיף: "יהלום שלי, אין לי מילים. רק בן 20, הגיל בו החיים מתחילים, עמדת זקוף בגאווה להגן על המדינה על הבית, על ארץ ישראל, היית חבר, היית מספר הכל, אבא, מה נעשה? אי אפשר להמשיך ככה. איך אמרו לך בבית ספר? אתה מנהיג, זוכר מה אמרת לי? אני אהיה עורך דין גדול, לא נספיק לראות אותך מגשים, לעולם לא נשכח אותך, אתה חרוט בלבנו, אהוב שלנו, נוח על משכך בשלום". אופק הותיר אחריו הורים, אח גדול ושלוש אחיות צעירות ממנו.