לא פעם אנחנו מרגישים תקועים בעבודה, בזוגיות, בהתפתחות האישית או אפילו ברמה הרגשית והרוחנית, ולא תמיד ברור מה בדיוק עוצר אותנו. אנחנו מרגישים סוג של חסימה, אבל לא מצליחים להצביע מהי או ממה היא נובעת. התחושה הזו מתסכלת במיוחד, שואבת מאיתנו המון אנרגיה ומונעת מאיתנו לפרוץ קדימה. אז איך אפשר לזהות את המחסומים, ולהבין מה באמת עוצר אותנו מלהצליח? לפניכם 6 דרכים מעשיות שתוכלו לבדוק על עצמכם, כבר עכשיו:

1. שימו לב למה אתם דוחים שוב ושוב

אם יש משימה, שיחה או החלטה שאתם דוחים שוב ושוב – זו נורת אזהרה. שאלו את עצמכם: מה מפחיד אותי בזה? מה יקרה אם אכשל? ומה אם אצליח? לפעמים מה שעוצר אותנו הוא פחד מהצלחה לא פחות מפחד מכישלון.

2. בדקו אילו סיפורים אתם מספרים לעצמכם

"אני לא טוב בזה", "ככה אני מאז ומתמיד", "אין לי זמן להתחיל" – אלו רק חלק מהמשפטים שאנחנו אומרים לעצמנו מתוך הרגל. אבל כדאי לדעת שלא פעם מסתתרים מאחוריהם אמונות מגבילות, שנוצרו בילדות או בתקופות קשות שעברנו בחיים. כשמזהים את הסיפור – אפשר להתחיל לכתוב אותו מחדש.

3. הקשיבו לתחושת הקנאה

קנאה היא מצפן. אם אתם מרגישים צריבה קטנה כשמישהו אחר מצליח, שימו לב למה בדיוק אתם מקנאים. זו לא תכונה שלילית – אלא רמז למה שאתם עצמכם משתוקקים לו. הקנאה לא עוצרת אתכם – היא רק מצביעה על המקומות שוויתרתם עליהם.

4. התבוננו בהרגלים האוטומטיים שלכם

כל מה שאתם עושים על אוטומט – לבדוק את הטלפון 100 פעם ביום, לוותר על פעילות גופנית, להימנע מעימותים – יכול להיות מנגנון שמונע מכם להתמודד באמת. נסו לשים לב להרגל אחד שחוזר על עצמו ולשאול: מה הוא משרת? מה הוא מסתיר? ואיך אני מתכוון לתקן אותו?

5. הקשיבו למה שאתם מנסים להדחיק

רגשות כמו תסכול, אכזבה, בדידות או כעס – הם לא נעימים, אבל הם גם לא האויב. לפעמים ההימנעות מהתמודדות רגשית מחזיקה אותנו במקום. להקשיב למה שכואב דורש אומץ – אבל הוא פותח דלת לשחרור אמיתי.

6. שאלו את עצמכם: מה אני מרוויח מהתקיעות?

זו שאלה פרובוקטיבית – אבל לפעמים, גם מצב "רע" מעניק לנו משהו: שקט זמני, הימנעות מקונפליקט, תירוץ לא לפעול. לזהות את הרווח הסמוי עוזר להבין למה אנחנו ממשיכים להיאחז במה שלא משרת אותנו יותר.

לסיכום, מה שעוצר אותנו הוא לא תמיד חיצוני. לפעמים אלו הפחדים, ההרגלים השליליים או המילים הקטנות בראש שלא נותנות לנו לנשום. אבל ברגע שמתחילים לשים לב – מתחיל גם תהליך השחרור. וזה לא חייב להיות בבת אחת. מספיק צעד אחד קטן, מודע, כדי להתחיל לזוז קדימה.