חרדה חברתית: איך עוזרים לנערה להשתלב בחברה?

בתי בת ה-15 מתקשה מאוד בכל מה שקשור למעמד ולחברה. היא מרגישה איום ונורא, וחוזרת הביתה מבית הספר בוכה. האם זו תופעה מוכרת? כיצד ניתן לסייע לה?

במעט שאת מספרת, את מתארת מצב של בדידות של בתך, שגורמת לה לסבל רב. בהנחה שבדקתם את העניין ואין בעיה אמיתית של הצקות, חרם וכדומה, ככל הנראה מדובר בחרדה חברתית.

הרבה פעמים התחושה של המסכנות והאומללות היא שלנו – אנחנו שקועים ברחמים עצמיים, ומנסים לחפש הוכחות שיוכיחו זאת. אך ההוכחות גורמות לנו לשקוע עמוק יותר בסבל ובמצוקה.

למחשבות יש חלק גדול מאוד במצב הקיים. בכל פעם שהיא תחשוב "כמה מסכנה היא", היא תחזק את המציאות ולא תיתן סיכוי למשהו אחר להתרחש. מה גם שהמחשבות והתחושות שנמצאות בלבנו מובעות החוצה בשפת הגוף. אנשים נמנעים מלתקשר עם אנשים עצובים ומתבודדים, ואם בכל זאת ייווצר קשר – זה יקרה מתוך רגש של רחמים.

מה עושים? בכוחה לקום ולפעול. אמרי לה לשדר סביבה תחושות נעימות, שיאפשרו לאחרים להרגיש נח ונעים בחברתה. שתנסה לעשות שינוי במחשבות השליליות שיוצרות הימנעויות. אם לא תצליח, כדאי לה לפנות לטיפול שבו תרכוש כלים שישנו את דפוסי החשיבה הקיימים לדפוסי חשיבה רציונליים. (יפה איפרגן, MA, אשת חינוך ומטפלת CBT במחלקת "נפשי בשאלתי")