יש מעלי מלאכים: עצת הזהב שתעזור לך בימים שלקראת פסח

אומר ר' שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש: "אלמלא כנפי ריאה דנשבי על ליבא הוי ליבא אוקיד כל גופא..." (זהר פנחס רי"ח ע"ב). תרגום: אם לא היו כנפי הריאה מנשבות על הלב, היה הלב שורף את כל הגוף! למה? כי ללב שלנו יש חום טבעי, כך אומר הזוהר הקדוש, והחום הזה הוא לפעמים טוב, ולפעמים לא טוב.

לפעמים הלב חם בתפילה, באהבה לבעלך, באהבה לילדים שלך, באהבת ה', בשמחה. יש התלהבות, יש התחממות של התלהטות רוחנית, וזה טוב.

ולפעמים, לא עלינו, הלב חם בכעס, חם בתאוות, חם בהתפרצויות. וזה מסוכן!

לריאה יש חמש אונות. הזוהר מכנה אותן "חמישה כנפי ריאה", והוא מסביר שהן כנגד חמשה חומשי התורה. כשאת נושמת, כנפי הריאה הללו מנשבות על הלב ומקררות אותו, ואם הן לא היו, כמו שאומר הזוהר, "אלמלא כנפי ריאה דנשבי על ליבא", אז כל הגוף, לא עלינו, היה נשרף מרוב החום של הלב שלנו.

תנשמי, אחותי, תנשמי!

תיכף פסח, אני יודעת... "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה...". כשיש קוצר רוח ולא נושמים נכון – העבודה קשה הרבה יותר.

אני רוצה, אחותי להעניק לך עצת זהב. זה ייתן לך כל כך הרבה רוגע, ותוכלי לנשום גם כשאת מקרצפת ומשפשפת ורצה לקניות שלא נגמרות. קוראים לזה – הרגע הזה.

בואי נדמיין שתי נשים שנמצאות ממש עכשיו במטבח ומכינות שבת. אחת מקצצת, מטבלת ומטגנת, עופות, דגים ושאר ירקות מונחים לפניה, אבל היא עסוקה בדאגות – מה יהיה בעתיד? או כועסת על העבר. היא לא שם במטבח! השנייה, לעומתה, חווה את הרגע הזה. היא נהנית מהצבע הירוק של הכוסברה, משפע הירקות שמונחים לפניה, מהריחות, מהצבעים. היא אומרת: לכבוד שבת קודש. היא חווה את החוויה הרוחנית הזאת. הרי כשאישה אומרת "לכבוד שבת", מה קורה בשמיים? מלאכי עליון מכריזים בשמיים "אשרי העם שככה לו", ומברכים אותה. אז היא אומרת את זה והיא חווה את הרוחניות של הרגע הזה. וואו, יש מעלי מלאכים שמברכים אותי.

בואי נדמיין שתי נשים שמקרצפות את הבית לפסח – אחת מקטרת ומתלוננת ועומדת להתעלף רק מהמחשבה כמה עבודה... ואחת פשוט נהנית מבועות הסבון, מהריח של האקונומיקה, מהתוצאות המבריקות. היא מתחברת למילים שאמר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שהניקיון לפסח מקביל לעבודת הכהן הגדול, והיא מרגישה ממש כמו בבית המקדש. היא מתחברת לזה שהוא אמר שמהזיעה של הניקיונות נבראים מלאכים, כמו שנבראים מהשופר של ראש השנה. היא ממש בגן עדן!

אחותי, בטורים הבאים נעסוק באיך להתכונן לפסח ולהישאר רגועות. לנקות, לשפשף, לרוץ, לדאוג, להכשיר ולקנות – ועם זאת לנשום, לחוות, ולתת לכנפי הריאה לקרר את הלב, שלא יתחמם לנו יותר מדי.

(מתוך דפי "שירת הלב" של הרבנית חגית שירה)