מי היה הרמב"ם? כל מה שלא ידעתם על "הנשר הגדול"

הרמב"ם, רבי משה בן מימון, נולד בערב חג הפסח בקורדובה שבספרד לפני כ-890 שנה. הוא נצר למשפחת רבנים ודיינים המיוחסת לרבי יהודה הנשיא, עורך המשנה.

אמו נפטרה בעת לידתו. אביו חינכו לאהבת השם וליראת שמים, וכבר בגיל צעיר העמיק הרמב"ם את ידיעותיו בכל מקצועות התורה והחכמה. בנוסף, הוא למד רפואה, מתמטיקה, אסטרונומיה ופילוסופיה, והשתמש בידיעותיו לעבודת השם ולתורתו.

בשל רדיפת היהודים בספרד, עברו הרמב"ם ומשפחתו להתגורר בעיר פאס שבמרוקו, שם הרחיב את לימודי הרפואה שלו, והתחיל להתפרסם כמנהיג יהודי לאחר שכתב את "אגרת השמד". באגרת זו, שנקראת גם "מאמר קידוש השם", עודד הרמב"ם את האנוסים בספרד ובמרוקו, שנאלצו להמיר את דתם למראית עין כדי להציל את חייהם. הוא קבע כי הם אינם נחשבים כעובדי עבודה זרה, וכי הכלל "יהרג ובל יעבור" לא חל עליהם. עם זאת, הרמב"ם עודד את האנוסים לעזוב במהירות האפשרית את מקום מגוריהם, ולעבור למקום שבו יוכלו לשמור תורה ומצוות.

לאחר כחמש שנים נאלץ הרמב"ם לברוח עם משפחתו ממרוקו בגלל פעולתו בקרב האנוסים והתנהגותו ב"גאון יעקב" בפני מושל העיר פאס, כאשר נשא את ארבעת המינים בחג הסוכות בלי להסתיר זאת.

הרמב"ם ומשפחתו הגיעו לארץ הקודש, אך לאחר כחצי שנה עברו להתגורר במצרים, בשל מצבם הכלכלי. במהלך השנים במצרים אביו נפטר, ולאחר מכן נפטרו שנים מילדיו, וגם אשתו. למרות הצרות הרבות, עסק הרמב"ם בלימוד תורה ובחיבור ספרים, עד אשר קרה לו אסון נוסף, ואחיו טבע בים. אח זה עסק במסחר ועזר לרמב"ם בפרנסתו, ובכך אפשר לו להתמסר ללימוד התורה, ועם פטירתו נקלע הרמב"ם למצב כלכלי קשה ולחולי מרוב צער.

מחוסר ברירה החל הרמב"ם לעסוק ברפואה, ואף הפך להיות רופאו האישי של מלך מצרים. יחד עם זאת, באותה התקופה התחזקה מאד מנהיגותו התורנית במצרים ומחוצה לה. באופן מופלא, שמו ופועלו מרומזים בראשי התיבות וגם בתוכן הפסוק "רבות מופתי בארץ מצרים" (שמות י"א, ט').

בין הספרים העיקריים אשר חיבר הרמב"ם:

משנה תורה - המכונה גם "היד החזקה" על שם חלוקתו לארבעה עשר חלקים. בספר זה כינס הרמב"ם את כל ההלכות בצורה בהירה ומובנת. ספר משנה תורה מיוחד בכך שהוא כולל את כל הלכות התורה, גם את ההלכות הנוהגות בזמן בית המקדש, ובכך מהווה למעשה חיבור המקיף את התורה שבעל פה כולה. לכן, הלימוד בספר מהווה שלימות בלימוד התורה כולה.

ספר המצוות – בספר זה מונה הרמב"ם את תרי"ג מצוות התורה, ומפרט אותן. בהקדמה לספר המצוות מביא הרמב"ם את העקרונות שלפיהם פעל במניין ובהגדרת המצוות. הלימוד בספר שווה לכל נפש, גברים, נשים וטף, והוא מאפשר להכיר ולהבין את כל מצוות התורה. הרבי מליובאוויטש ביקש שכל יהודי יצטרף ללימוד היומי בספר המצוות או בספר משנה תורה, וציין כי בכך מושגת אחדות עם ישראל בלימוד התורה כולה.

בנוסף לספרים אלו חיבר הרמב"ם פירוש למשנה, את הספר "מורה נבוכים", איגרות שונות, כתבים בנושא רפואה ועוד.

על הרמב"ם, המכונה "הנשר הגדול", נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה". הרמב"ם נפטר בגיל שבעים, ביום כ' בטבת, ונטמן בטבריה.

זכותו יגן עלינו!