מחקר שנערך במכון ויצמן למדע מצא כי אנשים עם אנוסמיה – אובדן חוש ריח מולד – חווים שינויים בדפוסי הנשימה אשר עשויים להשפיע על בריאותם ואף על תוחלת חייהם. במחקר, שפורסם בכתב העת Nature Communications התגלה כי נשימתם של אנשים ללא חוש ריח שונה מזו של בעלי חוש ריח תקין. בין הממצאים שפורסמו באתר ynet התברר כי תתרנים חווים פחות "שיאי שאיפה" בשעות הערות, ושינויים בקצב הנשימה בזמן השינה.
החוקרים, בהובלת פרופ' נעם סובל והדוקטורנט ליאור גורודיסקי, השתמשו במכשיר מדידה ייחודי שפותח במיוחד למעקב אחר זרימת האוויר בנחיריים של הנבדקים. המכשיר הוצמד לגופם של הנבדקים למשך 24 שעות רצופות, ואפשר לחשוף את ההבדלים בדפוסי הנשימה בין 21 משתתפים הסובלים מתתרנות מולדת לבין 31 משתתפים בעלי חוש ריח תקין. תוצאה מפתיעה נוספת היא יכולתם של החוקרים לזהות תתרנות בדיוק של 83% על סמך דפוסי נשימה בלבד.
לדברי החוקרים, דפוסי נשימה שונים עשויים להעיד על פעילות מוחית שונה, מה שעשוי להסביר מדוע אנשים ללא חוש ריח חשופים יותר לבעיות כמו דיכאון, חרדה ובידוד חברתי. הממצאים גם מצביעים על קשר אבולוציוני חשוב בין חוש הריח לפעילות הנשימתית, אשר עשוי להשפיע על הבריאות הכללית ועל תוחלת החיים.
פרופ' סובל מסכם: "אנחנו לא עוסקים כאן רק בריאות, אלא גם במוח. הנשימה היא ביטוי לפעילות מוחית מורכבת, והתזמון שלה נשלט על ידי מרכזי הנשימה במוח. מה שמייחד תתרנים הוא שהמוח שלהם מתזמן נשימה באופן שונה".