זכרתם להזיז שעון הלילה? זה מה שהפעולה הזאת עלולה לעשות לבריאות שלכם

ישראל עברה הלילה (בין שבת לראשון) רשמית לשעון חורף, כלומר - הזזת השעון שעה אחת אחורה. זה קרה בשעה 2:00 לפנות בוקר, כאשר מחוגי השעון הוזזו לאחור לשעה 1:00 ואפשרו לכם לישון שעה נוספת.

למרות היתרון הברור של שעת שינה נוספת, המעבר לשעון חורף מעלה שאלות ומחלוקות הקשורות לבריאות, התנהגות והשלכות ארוכות טווח. חוקרים גורסים כי שינויים פתאומיים בלוח הזמנים של השינה יכולים להשפיע על הבריאות הכללית, בין היתר בשל שיבוש מחזור השינה הטבעי. לדבריהם, המוח שלנו מתפקד בצורה מיטבית במחזורי שינה יציבים של 24 שעות, והפרעה לכך יכולה להקשות על התאוששות הגוף ולגרום לתסמינים פיזיים שונים, כגון עייפות מוגברת ומחלות לב וכלי דם.

מחקר שנערך בשנת 2019 באוניברסיטת הרווארד מצא כי עכברים שחוו שיבוש במחזורי השינה פיתחו רובד עורקי גדול יותר. תוצאות אלו מצביעות על קשר ישיר בין איכות השינה לבריאות הלב. בנוסף, נמצא כי שינוי השעון קדימה באביב, המוביל לאובדן שעת שינה, מעלה את הסיכון להתקפי לב ושבץ. בארה"ב, ביום שלאחר שינוי השעון באביב, חלה עלייה של 24% בביקורים בבתי חולים עקב התקפי לב.

גם לתאונות דרכים קיימת עלייה בעקבות המעבר לשעון חורף, בעיקר משום שנהגים צריכים להסתגל לתנאי תאורה משתנים. מצד שני, השפעות השעון על בריאות הנפש הן גם נושא מרכזי. כשהימים מתקצרים והשעות החשוכות מתארכות, אנשים רבים מרגישים שינויים במצב הרוח, עייפות ואף דיכאון. חלקם חווים תופעה הידועה בשם SAD (הפרעה אפקטיבית עונתית), הכוללת תסמינים כמו דכדוך, חוסר חשק לעשייה, ואפילו רצון לשינה ממושכת.

לסיכום, אף על פי שבישראל ההשפעות של שינוי השעון חריפות פחות מאשר במדינות צפוניות, עדיין חשוב להיות מודעים לשינויים במצב הרוח ובשינה.