זכויות וחובות: כל מה שרציתם לדעת על גר צדק וגר תושב

פרשת השבוע מצווה את דיני השחיטה ל"איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם". חכמינו לימדונו שישנם שני סוגי גרים, האחד: גר צדק, שמצטרף לעם ישראל לחלוטין, כמו רות המואביה, "עמך עמי ואלוקיך אלוקי".

אמנם ישנו גם גר תושב. הוא גר בקרב בני ישראל, וזאת לדעת כי בלשון הקודש "לגור" מתפרש כמגורים עראיים, מגורי אורח, ככתוב בהגדה: ויגר שם, מלמד שלא ירד על מנת להשתקע. הוא גר כאן זמנית, הוא תושב, הוא לא חייב בכל המצוות, אבל יש שבע מצוות שהוא חייב לקיים, מלבד שבע מצוות בני נח שבהן חייבים כל הגויים:

1) אסור לו לאכול חמץ בפסח

2) אסור לו לאכול דם

3) הוא מטמא במקרה של מגע במת ועוד, שלא כמו גוי, שאינו בפרשת טומאות

4) צריך לצום ביום כיפור

5) אסור להחזיק אלילים

6) אסור לחלל את ה'

7) צריך להתרחק מעריות

מלבד החיובים, יש לו גם שבע זכויות מיוחדות בעם ישראל:

1) הוא יכול להביא קרבן, אם הוא נימול

2) יש לשפוט אותו משפט צדק

3) מגיע לו מקלט מאויביו

4) אסור להעביד אותו בשבת

5) נותנים לו צדקה

6) יש לו זכות קניין

7) נותנים לו את הנבלה והטרפה

ישנו מצב נוסף, של גר על תנאי. כאשר אדם לוקח אשה מבנות העמים, היא מקבלת עליה את המצוות, אבל לפעמים ישנו מצב שבו רואים שהקבלה הזו היא מן השפה ולחוץ, באמת היא נשארת לעבוד עבודה זרה או לחטוא בחטאים אחרים, וכאשר בית הדין רואים זאת, הם קובעים שגרותה לא חלה כלל והיא נשארת גויה. כך מבאר הרמב"ם את דינן של נשי שלמה, שכאשר שלמה לקחן הוא גיירן, אך במשך הזמן הן חטאו, ושלמה לא עצר כוח למנען, ולכן נקבע דינן כגויות.