ציפורים, שעירים וכוכבים – זהים או שונים?

חז"ל לימדו אותנו כלל גדול: כאשר התורה מדברת על שני פרטים, וחוזרת על הכינוי שלהם ביחד עם המילה "שני" או "שתי", זה אות וסימן כי שניהם שווים.

כך למדו מ"שני המאורות הגדולים", שהשמש והירח נבראו שווים. הירח התמעט, ולעתיד לבא "יהיה אור הלבנה כאור החמה". ומה שמופלא הוא שאין המדובר רק בעבר ובעתיד, אלא גם בהווה. מדידות מדויקות מגלות שהקוטר של השמש והירח, מנקודת מבטנו, הוא זהה באופן מדויק! מובן שהפער ביניהם עצום, אבל הם הוצבו בצורה כזו שהמרחק של השמש גורם לנו לראות אותה קטנה, בדיוק בגודל של הירח. קל לראות את זה בזמן ליקוי חמה: הירח נעמד לאט לאט לפני השמש, ו-אופס, מסתיר את השמש בדיוק, אחד על אחד. הייתכן שזה צירוף מקרים? נראה יותר שזה מה שכתב בורא העולם בתורתו: "שני המאורות הגדולים", שניהם שווים.

כך למדו חכמים גם לגבי שני שעירי יום הכיפורים, ששניהם צריכים להיות שווים. אחד לה' ואחד לעזאזל, רק על פי הגורל, אבל אנחנו מציעים הצעה שווה לשני הכיוונים.

לכן מעניין לראות את הדיון לגבי שתי ציפורי המצורע. התורה מצווה על הכהן "לשלח את הציפור האחת". בדומה לשעיר לעזאזל, ציפור אחת הולכת לקרבן, ואחת משולחת. חזרתה של הציפור אל הטבע מסמלת את שחרורו של המצורע, שמעתה הוא חפשי כציפור דרור. לפי פירוש אחר, להיפך: טובלים את הציפור בדם, כדי לסמן אותה, כביכול היא נושאת את הצרעת, ובדומה לשעיר לעזאזל, מגרשים אותה יחד עם טומאת הצרעת.

כך או כך, אמרו במדרש תנאים "את הציפור האחת – הציפור הברורה", ופירש הרב הירש: הציפור היותר טובה ויפה. ועל כך שואל התורה תמימה, הרי דרשו חכמים גם כאן: "שתי צפרים שיהיו שוות מראה". אם שתיהן שוות, איך אחת יפה יותר?  ולכן פירש הציפור הברורה, שבררו אותה מראש, שקבעו שהיא זו שתשולח.

ויש מפרשים, שאף על פי שצריכות הציפורים להיות שוות, אין הכוונה שתהיינה תאומות זהות, שהרי זה דבר שקשה להשיג, והכוונה שבאופן כללי יהיו דומות וקרובות זו לזו, ולכן עדיין יתכן שאחת תהיה טובה יותר.