הביולוג הגרמני שהפתיע: "כמה חכמה יש בתורתכם"

השנה היא תשמ"ז. באחד מאולמות אוניברסיטת תל אביב נישאת הרצאה ע"י מרצה אורח שהגיע במיוחד מגרמניה לכנס בנושא ביולוגיה. שמו של הביולוג הוא אלוויס האטרמן. האטרמן, ידיו רב לו במחקרי ביולוגיה, והמלומדים הישראלים מסכיתים לדבריו בקשב.

לקראת סוף הרצאתו, מתחיל האטרמן בסקירה כללית על היחס בין המינים החיים בטבע: "שימו לב, למשל, לחשיבותם של שרצי המים, הצפרדעים ודומיהן, מדללים את היתושים במקורות המים, שכן הן ניזונות מיתושים, לו חלילה הצפרדעים ושרצי המים היו מדלדלים – הערים הקרובות למקווי המים היו מוצפות נחילי יתושים אינסופיים, בלי שום איזון.

"ועכשיו תנו דעתכם", המשיך הביולוג, "לעופות הדורסים. הם האחראים לפינוי וסילוק הנבלות, לבני אדם יש שירותי קבורה, אבל מי יטפל בכל אלפי הבהמות שמתות בטבע? נבלות הן דבר רוחש מחלות וסכנות, כאן מתייצבים העופות הדורסים בפינוי וניקוי השטח.

"הציפורים הצדות, אלו ששולות דגים מן המים, אחראיות על סילוק הדגים החולים, ישנן ציפורים שאוכלות חרקים ומכרסמים. 

"במחלקת המכרסמים ישנם כמה שלא נוכל להסתדר בלעדיהם, נברנים האוכלים מזיקים, יש המחסלים נחשים.

"אנחנו מוקלאכפים בצבא שלם של בעלי חיים שדואג לבטיחותנו ולרווחתנו. והנה אתם, היהודים, בתורה שלכם יש פרשה מופלאה, אם אני לא טועה השם שלה הוא 'פרשת שמיני'. בפרשה הזו אוסרת התורה ול את כל המינים האלו. כן, בדיוק המינים שאחראים על השמדת המזיקים והסכנות, אתם היהודים לא נוגעים בהם, אסור לאכול אותם, ולכן הם ממשיכים בתפקידם ואין עליהם סכנת ציד. כמה חכמה יש בתורתכם...".

אחד הנוכחים בהרצאה הזו היה הרב משה גרילק ז"ל, והוא תיעד את האירוע באחד ממאמריו.