משחק פינג פונג אמיתי - במקום פינג פונג של תסכול ושעמום

יש כלל גדול בחינוך: אם הבור ריק, אין בו מים, אז מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו. אם יש אצל הילדים ואקום של שעמום ותסכול, הוא איכשהו מתמלא בכל מיני סכנות ופיתויים. ילד משועמם או מתוסכל מוצא דרכים להפיג את השעמום: להציק לאחיו ואחיותיו, לדבר בחוצפה, להשתולל וכד'. כל גיל והנחשים והעקרבים שלו. וכך מתחילה מלחמת התשה חסרת סיכוי, "פינג פונג" של כיפופי ידיים בנסיונות להחיל משמעת, בדרך כלל בהצלחה חלקית מאוד. אבל יש עצה: לא להילחם בסימפטומים, אלא לנסות למלא את הוואקום: בזמני איכות, בחוויות משותפות, ובכל פעילות מהנה משותפת, כך נוכל לחזק את הקשר, ולצמצם את חשש ההסתבכויות.

יום השבת הוא זמן קדוש ונפלא, נשגב ומרומם של הזדמנויות לחיבור, רוחני ומשפחתי. אבל מצד שני, כידוע, בשבת כולם ביחד, ולכן זה גם זמן נפיץ. לפעמים אנחנו נכנסים לשבת מותשים אחרי שבוע קשה, אחרי לחץ של כל ההכנות לשבת, מתוסכלים מחוסר העזרה של הילדים, והמצב הזה מייצר מריבות וחיכוכים.

איך מצליחים להפוך את השבת באמת ליום משפחתי נעים?

זה דורש תכנון, זה דורש יצירתיות. יש הרבה הזדמנויות בזמן כזה, שבו הטלפון מכובה, ואפשר לייצר זמני איכות, חוויות והנאות משותפות. אפשר להכין מראש ספר נחמד על פרשת השבוע כדי להכין שאלות מעניינות, או סיפורים רלוונטיים והפעלות מותאמות בשולחן השבת. אפשר להכין "מיני-טיש" משפחתי, לשיר ולשוחח עם הילדים אחרי הסעודה. רצוי ביותר לימוד אישי עם כל ילד, אין כדוגמתו לחיבור בין הילד לאבא. 

אפשר לייצר זמני איכות אישיים לסיבוב קטן בשכונה עם כל ילד בנפרד. לפעמים זה מחייב להשאיר "כונן תורן", אבא או אמא, שיצליח לישון קצת ביום שישי בצהרים, כדי להיות ערני יותר אחרי הסעודה... דרך נוספת להעביר את הזמן היא דרך משחק. יש המון משחקי קופסא או משחקים אחרים שיכולים לגרום לשבת להפוך לחוויה משפחתית מהנה!

לפני שנים, הילדים שלי שאלו אותי אם מותר לשחק פינג-פונג בשבת. לא ידעתי את התשובה, ולכן תכננתי לבדוק וללמוד לעומק את הנושא, ובאמת מצאתי ספר נפלא בשם: "דיני המשחקים בשבת", ספר שכתב הרב עדס שליט"א, שהצליח לכתוב על 300 משחקים מצויים, כמו: מונופול, המתיישבים של קטאן, ועוד. בכל עמוד מדובר על משחק אחר, וביחד עם תמונה צבעונית, כתוב ברור אם מותר או אסור בשבת. זה מתיר את הספקות, וכך אפשר לשחק עם הילדים בראש שקט ורגוע. כאשר גיליתי שמותר לכתחילה לשחק פינג פונג בשבת, לפי מנהג האשכנזים, קניתי ערכת פינג פונג שכוללת שתי מטקות, שלושה כדורים ורשת שניתן לשים על השולחן בסלון (כל זה עלה פחות מעשרים ₪), והתחלנו לעשות טורנירים של פינג פונג. זה יצר חיבור וקשר מיוחד, שבהמשך אִפשר להשפיע גם תורה ומוסר!

במבט לאחור, אני יכול לומר שמשחק הפינג פונג הצליח למנוע פינג פונג אחר, של תסכול ושעמום. עצם הציפיה למשחק, גרמה לילדים קצת יותר לנסות להחזיק את עצמם, לחשוב פעמיים לפני שמציקים או מעוררים פרובוקציה. כמובן, זו רק דוגמה אחת, יש הרבה משחקי קופסא מקסימים, כל גיל והדרכים היצירתיות שלו, כל גיל והשילובים הרוחניים שבו, העיקר שנצליח למלא את החלל בזמני איכות משותפים, חוויתיים ומהנים!