רגע של היסטוריה: אירנה סנדלר, העו"ס שצחקה בפרצופם של הנאצים

בחודש אלול תש"ב, הובלה אירנה סנדלר ממרתפי הגסטאפו הנאצי שבוורשה, אל החצר הגדולה שמאחורי בניין הגסטאפו, שם היו מבוצעות ההוצאות להורג. אירנה הועמדה בשורה יחד עם עוד 38 אסירים ואסירות שנידונו למוות מול כיתת יורים, דבר שבשגרה אצל הנאצים הארורים.

בעוד היורים מסתדרים במרחק של כמה עשרות מטרים, ניתק אחד השומרים הנאצים מחבורתו, ניגש אל אירנה, תפס אותה בערפה וגרר אותה בצרחות אל הפינה, שם, מוסתר מעיני חבריו, פתח פשפש קטן, ו... השחיל אותה דרכו אל הרחוב. אירנה פתחה בריצה ונעלמה באחת הסמטאות.

אירנה סנדלר היתה עובדת סוציאלית מטעם מחלקת הסעד של עיריית ורשה. בהיותה בת 30 פרצה מלחמת העולם השנייה, וברגע שהנאצים הרשעים כינסו את היהודים בתוך הגטו, דרשה אירנה מהשלטונות לאפשר לה לערוך ביקורת בגטו, "כדי למנוע מחלות". בכל ביקור שלה היא הביאה תרופות, מזון, בגדים, וכסף, ליהודים האומללים.

עם הזמן התחילה אירנה להבריח ילדים מן הגטו, לפעמים מוסלקים בתוך מכונית, מתחת למושבים, לפעמים בחשמלית, ולפעמים... מתחת למעילה הארוך. אירנה הצילה 2500 ילדים יהודים מגטו ורשה!

כיוון שידעה שחייה אינם בטוחים מול הנאצים, היא ניהלה רישום מדויק של כל ילד שהצילה, שמו ושם הוריו, ולאן נמסר, את הפתקאות הטמינה בתוך קופסאות זכוכית אטומות בגינת ביתה, שעליהן דיווחה מראש למחתרת היהודית.

באלול תש"ב חשדו בה אנשי הגסטאפו, אך לא יכלו להוכיח כלום, כיוון שהיא התנהלה בחכמה רבה. הם עינו אותה, אך לא הצליחו להוציא מפיה מילה, ולכן, ליתר ביטחון, החליטו להוציא אותה להורג.

חברים מהמחתרת היהודים הצליחו לשחד פקיד נאצי שיציל אותה בשנייה האחרונה, וכך ניצלו חייה בס"ד.

אחרי המלחמה רצו הקומוניסטים להתנכל לה, שכן היא עבדה בתיאום מול הממשל האנגלי, שנחשב בעיני הקומוניסטים כאם כל חטאת... אבל גם מאיום זה ניצלה אירנה בחסדי שמים. היא זכתה להנצחה במקומות רבים בעולם, וגם ברמת גן נקרא רחוב על שמה.

ביום הולדתה ה-95 באו לבקרה חלק מהילדים הרבים שזכתה להציל. היא נפטרה בשם טוב בשנת תשס"ח.