מרתק: איך נראה התנור בימי חז"ל לעומת ימינו, ומה משמעות ההבדל בגמרא?

התנור שלנו הוא פשוט מאד: יש גוף חימום חשמלי, מסילות, תבנית נשלפת, והתפקיד שלנו הוא לסובב את הכפתור. אבל בימיהם? בתוך התנור היתה אש גלויה. לא היה טורבו ולא גריל, איך אופים בתנור כזה?

האמת היא שהיו כמה וכמה סוגים של מכשירי אפיה ובישול, כמו כופח וכירה, אבל אנחנו מדברים על התנור. בתנור היו אופים.

הגמרא מתארת "הדביק פת בתנור". למה הכוונה?

התנור היה נראה כמו אוהל קטן מחימר, עם פתח גדול בצידו דרך הפתח הכניסו עצים כדי להדליק אש, אבל העצים היו בקרקעית התנור. על גבי דפנותיו היו יכולים "להדביק" מהצד הפנימי גוש בצק, שהיה נאפה והופך ללחם.

תנור שכזה אי אפשר להעמיד בתוך הבית, הן משום שהבית קטן ואין מקום, והן משום שהוא מעלה עשן רב. התנורים היו עומדים בחצר. לכן כאשר חוני המעגל הבטיח שיבוא גשם, הוא ציווה לבני ירושלים: "צאו והכניסו תנורי פסחים" – לצליית הפסח היה תנור מיוחד, שאליו לא הכניסו חמץ כל השנה, אבל בחורף היו צריכים לדחוף אותו לתוך הבית, שכן החימר ניזוק בגשם.

אחד המעשים המפורסמים בתלמוד הוא תנורו של עכנאי. חכמים הקפידו על אכילת חולין בטהרה, וודאי אם רוצים לאכול תרומה חייבים לעשות זאת בטהרה. אבל בחצר מצויים השרצים, או אנשים שלא מקפידים על טהרה, והתנור יכול להיטמא בקלות. כיוון שהוא כלי חרס, אי אפשר לטהר אותו. מה עושים?

התחכם עכנאי, חתך את תנורו לחוליות, ממש כמו משחק הרכבה, ונתן חול בין חוליה לחוליה. הוא בעצם ביטל אותו מתורת כלי, ושם חול בין השלבים. האם בכך התנור טהור?

נחלקו בדבר רבי אליעזר הגדול וחכמים ביבנה. רבי אליעזר בן הורקנוס סבר שהתנור נעשה טהור בכך, ודינו ככלי אדמה. ואילו חכמים, ובראשם הנשיא, רבן גמליאל, שהיה גיסו של רבי אליעזר, סברו כי התנור לא נעשה טהור בכך.

"באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם", מספרת הגמרא, אך רוב החכמים לא קיבלו את תשובותיו. רבי אליעזר אפילו עשה מופתים יוצאי דופן, אך גם את אלו לא קבלו החכמים. "לא בשמים היא", הכריז רבן גמליאל והסכימו איתו כל חכמי בית הוועד, ביניהם תלמידים מובהקים של רבי אליעזר, כדוגמת רבי עקיבא!

רבי אליעזר עמד בנידויו, ותנורו של עכנאי נזכר לדורות כמי שהיה נושא המחלוקת הגדולה הזו בתולדות ישראל. ממנה למדנו עד כמה לא ויתר רבי אליעזר על האמת שלו, ועד כמה לא ויתרו חכמים על הצורך ללכת אחרי הרוב ולשמוע בקול הכרעת בית הדין.