"איתן אמר בקול חלש 'אוי ואבוי', ואז שמעתי קולות בערבית"

כמעט חודש חלף מאז הפעם האחרונה שבה שוחחה סיגלית פשרל עם אחיה איתן לוי. מאז ועד עתה, במהלך כל החודש הזה, היא עושה דבר אחד ויחיד – חושבת עליו בלי הפסקה, כשהיא מבינה שגם הוא, כמו מאות נוספים – נחטף לעזה.

"העולם שלי נעצר", היא מספרת, "איתן הוא אחי היחיד, הוא עובד כנהג מונית, ובבוקר השבת יצר איתי קשר, וזו הייתה שיחתנו האחרונה. רק מאוחר יותר הבנתי שהוא אחד מהחטופים הראשונים ביותר שנלקחו לעזה".

מה הוא אמר לך באותה שיחה?

"איתן התקשר בשעה 6:50", מספרת סיגלית, "הוא שאל מה נשמע וסיפר לי שהוא הסיע מישהו לגבול רצועת עזה. באותה שיחה הוא גם אמר לי: 'התחילו כאן אזעקות וטילים, ואני מאוד מפחד'. אחר כך שמעתי אותו קורא פתאום בקול חלש: 'אוי ואבוי!' ואז שמעתי קריאה בערבית: 'אללה הוא אכבר'".

סיגלית נרעדת כשהיא נזכרת: "המכשיר הנייד של איתן המשיך לפעול גם כמה דקות לאחר מכן, ואני שמעתי את השיחה וגם הקלטתי אותה. ניסיתי לקרוא לו: 'איתן, איתן!' אבל הוא לא ענה. גם בעלי ובני ישבו לידי וכולנו שמענו מהמכשיר קולות של ערבים, ואז השתרר שקט, שוב נשמעו קולות של ערבים ושוב שקט, ואז דממה".

עשיתם משהו עם ההקלטה הזו?

"בוודאי. העברנו אותה למשטרה וגם מסרנו פרטים נוספים, אבל זה לא עזר כדי להגיע למידע על מצבו של איתן. רק אחרי בערך שלושה שבועות קיבלנו הודעה רשמית על כך שהוא חטוף, וכעת אנחנו מבינים שהוא היה ממש מראשוני החטופים שהובאו לעזה, שכן זה היה ממש בתחילתו של כל היום השחור הזה".

קולה של סיגלית נשבר, כשהיא מספרת: "איתן הוא אדם מיוחד במינו, נהג מונית עם לב זהב שאף פעם לא השיב בשלילה ללקוחות שביקשו לנסוע, והוא לקח אותם לאיפה שרק ביקשו, כמו גם בנסיעה האחרונה שעשה אל העוטף. אין מילים שיוכלו לתאר את הדאגה שלי כלפיו. ככל שחולף הזמן ההתמודדות יותר ויותר קשה, ואני לא מפסיקה לחשוב מה עובר עליו ואיפה הוא נמצא. זהו חוסר ודאות משתק, כל יום יותר קשה מהיום הקודם, בפרט עם התקיפה הקרקעית כעת שמפחידה אותנו מאוד. אנחנו מתפללים שימצאו אותו בקרוב, ויחזירו אותו הביתה, יחד עם כל האחרים, ושכולם יהיו בריאים ושלמים. זו האפשרות היחידה. אנחנו כל כך רוצים אותו סוף סוף בבית. בבקשה, שכל אחד יפתח עכשיו ספר תהילים ויתפלל על כך".