מה יקרה לכם כשתתחילו ללעוס היטב את המזון?

רובנו לא לועסים נכון. גם מזון עם ערכים תזונתיים גבוהים לא ייספג במלואו אם לא נלעס טוב.

יש שפשוט בולעים, "שואבים" את המזון, משתמשים במזלג במהירות, עוד לא בולעים וכבר מכניסים עוד. בצורה כזאת, גם מפסידים ולא נהנים מארוחה רגועה, וגם מזיקים לבריאות.

תהליך עיכול המזון מתחיל כבר בפה. ככול שנפרק יותר את המזון בפה – הקיבה תעבוד פחות. לכן קוראים לפעולה "לעיסה" – כי גורמים לאוכל שיהיה כמו עיסה, מפורק למקסימום. מזון שלא פורק יגרום לצמיחת יתר של חיידקים לאורך כל צינור העיכול. בנוסף, כאשר מתחילה פעולת הלעיסה, מופרש רוק, שבו יש אנזימים מיוחדים שעוזרים לפירוק ולספיגה. כאן נשלח מסר לקיבה ולמעי, שתהליך העיכול מתחיל. זה המסר שמאפשר לאיברים להתכונן לאתגר שעומד לפניהם – עיכול וספיגה של חומרים חיוניים, והוצאת הפסולת המיותרת.

כאשר אוכלים בנחת ולועסים היטב, טעם המזון מורגש והגוף רגוע. אכילה בלחץ ובמהירות לא מאפשרת עיכול תקין, ויוצרת תסיסה. אחרי לעיסה, קל יותר למזון להיספג בדם, והגוף מרוויח יותר ערכים טובים של המזון.

בנוסף, כאשר אוכלים ברוגע ולועסים לאט, הורמון השובע "ליפטין" מופרש. כתוצאה מכך, כמות המזון שאנו צורכים בארוחה פוחתת. ככול שנלעס יותר - כך נאכל פחות. יש לנו שריר בלתי רצוני בקיבה, שמתכווץ ומערבב את מיצי העיכול עם האוכל, ואח"כ דוחף למעי. כשאדם ממלא את קיבתו, אין לה יכולת להתכווץ, וקשה לה לדחוף את המזון למעי להמשך העיכול. זה יוצר תסיסה, העיכול מתבצע על ידי חיידקים ללא מיצי עיכול, ואז נוצרת נפיחות ומגיעים כאבי בטן, מפני שהמזון נרקב.

חשוב לפנות זמן לארוחה. להעמיס מעט על המזלג ולהניח אותו בזמן הלעיסה, אחרת המוח מחשב שמזון נוסף מחכה, וצריך להזדרז ולבלוע.

מצבי הרוח שלנו משפיעים על העיכול, לכן לא כדאי לאכול כשכועסים או כשנמצאים בלחץ.

"אין משיחין בסעודה" – כדאי לנסות.

כמה ללעוס? עד שהמזון הופך לעיסה, אין צורך לספור לעיסות.

הארוחה תיקח יותר זמן, אבל כמות המזון תפחת. כך נחזק את מערכת העיכול, נפחית כאבי בטן, ומה שחשוב – נרוויח ספיגה מרבית של הוויטמינים והמינרלים.

לעיסה רגועה.

זוהרה שרביט היא נטורופתית N.D ומאבחנת על פי גלגל העין, בעלת ניסיון רב שנים בטיפול וייעוץ והנחיית סדנאות. להזמנת סדנא ללא עלות חייגי 073-2221290