"תרמת כסף למשפחה נזקקת": בנה של מרים פרץ בפוסט קורע לב - על אחיו אלירז הי"ד

"לפני 13 שנה זה היה הלילה האחרון שלך בחיים.

והחלטת, ואולי ידעת שזה הסוף.

נסעת לנתיבות לתרום כסף למשפחה נזקקת בפסח.

ומשם נסעת לנווה. מכינת עצמונה. כור מחצבתך.

דפקת על הדלת של הרב יקי, כבר אמצע הלילה - ואתה רוצה ללמוד תורה.

הרב יקי בהלם ולא מבין מה אתה עושה שם, ואומר בכדי לצאת ידי חובה:

'בוא נלמד הלכה לפסח'.

ואתה אומר בקול הצרוד: 'אין לי צורך ללמוד הלכות', ומבקש דבר אחר: למד אותי לשם מה נברא האדם'.

הרב יקי מבולבל. מה הקשר??? ואתה דוחק בו. נדמה שהנשמה שלך רצתה להיות בטוחה שלא החמיצה דבר.

משם חזרת לבסיס ובצהריים הקפצה. מחבלים חדרו מעבר לגדר, ואתה כמו אליהו הנביא מסתער.

וכדור אחד שנכתב עליו עוד מהיום שנולדת אלירז פרץ. כדור אחד רדף אותך, ופגע ברימון, ואתה ואילן עולים בסערה ובמרכבת אש.

ואני יושב לי בחדר בגבעת זאב, פותר תרגילים בפסיכומטרי.

מחשב חישובים ולא יודע שהגיע הקץ.

וקציני העיר רצים דחופים לבית ברחוב שאול המלך,

והם דופקים, ונכנסים.

ואמא בורחת מבשורה. סותמת להם את הפה שלא יוציאו את המילים ומזהירה אותם: 'אל תגידו לי! אל תגידו לי'.

והם אומרים. צבא ההגנה לישראל מודיע על נפילתו של רס"ן אלירז פרץ.

והעולם כולו נשבר למיליוני חתיכות.

אני צורח ומאיים. 

לא יכול להיות. אי אפשר לקחת אותך ממני - כי אתה הנשמה שלי ואני לא יכול לחיות בלעדיה.

ובאותו הרגע אין בריה שיכולה לעמוד ליד הצער הזה.

'אחי, אחי'. אני צועק 'אחייי'

אייכה. אחי אהובי.

אני יודע שקיבלת תשובה לשאלה אחרונה שלך,

'האדם נוצר להרים את השמיים'

בגלל זה שמת בווסט שלך, בפאו'ץ גב

בקרב האחרון בחייך

ציורים.

לא מפות. לא מחסניות. לא קשר.

ציורים של ארבעת ילדיך הקטנים.

יצאת לקרב כדי שהם יוכלו להמשיך לצייר עננים ושמש קטנה,

לצייר חיים.

ואני 13 שנה מחפש אותך

בשמיים ובארץ בלילות ובימים. בתמונות, ברגעים

מחפש אותך מעבר לדלת או בימים חשוכים.

אני יודע שאין שום דבר בעולם הזה שיפריד בנינו

אני עד הנשימה האחרונה שלי אהיה איתך

עד הפעם הבאה שתקרא לי קופיף

אחכה לחיבוק הזה שהיית נותן לי מאחורי הגב

שתרים אותי חזק

כמו שהרמת את השמיים", סיכם. 

***

כצפוי, הפוסט הפך לויראלי וריגש אלפים, ואלו התגובות שהתקבלו עליו: