לכבוד חודש ניסן וחג הפסח: מכתב אהבה מהבורא אליך

אֵלַיִךְ בִּתִּי הַיְּקָרָה

לִכְבוֹד חֹדֶשׁ נִיסָן

שֶׁהִנֵּה הוּא כְּבָר כָּאן

לְבִתִּי אֲהוּבָתִי

הַנֶּאֱמָנָה לְמִצְווֹתַי

לָךְ נָתַתִּי אֶת חֹדֶשׁ נִיסָן,

שֶׁבּוֹ גְּנוּזִים נִסִּים

הַמֻּגְבָּהִים מִן הַטֶּבַע.

נָתַתִּי לָךְ

אֶת חַג הַחֵרוּת

וְאֶת הַמִּצְוָה –

לְהִתְכּוֹנֵן לְלֵיל הסֵדֶר

וּלְחַג הַפֶּסַח בְּאַהֲבָה,

וְאֶת הֶחָמֵץ – 

לְבַעֵר מִן הַבַּיִת, בְּשִׂמְחָה.

 אֶת מִצְווֹתַי וְאֶת הַחַגִּים,

אֲנִי נוֹתֵן מֵרֹב אָהַבְתִּי כְּלַפַּיִךְ,

וְאֵינֶנִּי רוֹצֶה לְהַכְבִּיד עָלַיִךְ.

כָּל כַּוָּנָתִי הִיא רַק לְהֵיטִיב לָךְ.

וְלָכֵן

אָנָּא זִכְרִי אוֹתִי בַּנִּקְיוֹנוֹת

שֶׁכָּל תַּכְלִיתָם הִיא –

אוֹתָךְ לְנַקּוֹת,

מִמִּדּוֹת רָעוֹת

וּמִמַּחְשָׁבוֹת שְׁלִילִיּוֹת.

הֶחָמֵץ הַגַּשְׁמִי,

הוּא מָשָׁל לחָמֵץ הָאֲמִתִּי,

שֶׁאוֹתוֹ אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתְּבַעֲרִי.

 זִכְרִי

לְהַמְלִיךְ אוֹתִי עַל כָּל נִסָּיוֹן.

זִכְרִי

שֶׁלֹּא בִּקַּשְׁתִּי מִמֵּךְ חֻמְרוֹת

אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁתַּקְפִּידִי

בִּגְלַל הַמִּצְווֹת –

לֹא עַל עַצְמֵךְ

וְלֹא עַל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתֵּךְ

אוֹתָךְ אֲנִי רוֹצֶה לְזַכּוֹת

לְאוֹר שֶׁל גְּאֻלָּה

וִיצִיאַה מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת.

תַּעֲשִׂי מָה שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה

וַאֲנִי כְּבָר אֶגְמֹר אֶת הַמְּלָאכָה.

הַרְבֵּה שְׁלִיחִים טוֹבִים לַמָּקוֹם –

אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתָם אֵלַיִךְ.

תִּפָּתְחִי לְכָל עֶזְרָה הַנִּתֶּנֶת לָךְ,

בְּכָל אֹפֶן וּבְכָל צוּרָה.

כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁל אֱמוּנָה נָתַתִּי לָךְ

וְשִׂמְחָה תְּקַשֵּׁט אֶת פָּנַיִךְ.

לַעֲבֹר אֶת כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת

בְּחִבּוּר אֵלַי וְאַהֲבָה –

אַתְּ יְכוֹלָה.

אֶת הַבַּיִת תָּכִינִי מִתּוֹךְ כַּוָּנָה –

לְהַכְנִיס אוֹתִי לְתוֹכוֹ, אֲהוּבָה.

וְזֶה הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר,

שֶׁאוּכַל לִשְׁכֹּן בְּלִבֵּךְ פְּנִימָה

שֶׁהַלֵּב לֹא יִהְיֶה חָלִילָה,

מִשְׁכָּן לִרְגָשׁוֹת שְׁלִילִיִּים

לַחַץ וְכַעַס, וְחֶסְרוֹן אֱמוּנָה.

אֶת לִבֵּךְ תְּנַקִּי מֵחָמֵץ

וְמִיֶּצֶר הָרַע!

אֶת נוֹכְחוּתִי זִכְרִי

בְּכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם.

אַתְּ לֹא לְבַדֵּךְ לְעוֹלָם!

אֲנִי נוֹכֵחַ אִתָּךְ כָּל הַזְּמַן!

בְּמַהֲלַךְ כָּל הַנִּקְיוֹנוֹת

וּבְכָל הַהֲכָנוֹת כֻּלָּן.

תִּפְנִי אֵלַי, ותִּזְכְּרִי

שֶׁאֲנִי הנוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ

וַאֲנִי זֶה שֶׁמַּזְרִים לָךְ

אֶת כּוֹחוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף.

אַתְּ מַמָּשׁ לִי בַּת יְקָרָה!

עוֹד תִּרְאִי הַיּוֹם אֶת אָהַבְתִּי,

אֲנִי תָּמִיד מַקִּיף אוֹתָךְ

בְּאֵינְסְפוֹר חֲסָדַי

 בְּאַהֲבָה, מֵאֵת אָבִיךְ,

בּוֹרְאֵךְ מֵרַחֲמֵךְ גּוֹאֲלֵךְ!"