אפרת ברזל מציעה 7 ברכות ועצות לבית של קרבה והתפתחות משותפת

והנה את, סוף סוף, מעין ספינקו האהובה, הנה את סוף סוף, הולכת בשמלה לבנה משלך לחופה.

בינינו, שתינו ידענו שהיום הזה יגיע. היה איזה רגע שאיבדת תקוה?

אני לא ילדתי אותך אבל ראיתי אותך מהצד גדלה. מתלבטת.

בונה אישיות. מנפה. מנסה להבין איפה את בכל המערכת הזו, במה את דומה ובמה את שונה.

הרבה שנים כולן התחתנו והתחתנו, ולך אמר בוראנו: עוד לא.

אבל הנה בא הרגע שלך. הוא לא היה כאן קודם, אך משהגיע, הביא עמו את ברוך, החתן המדויק הזה שלך.

הבטחתי לך כבר לפני שנים, כי רציתי שתתחתני כבר, הבטחתי לך שאני אעשה לך שבע ברכות. אפילו ביקשתי ממך לבחור צבע למפות.

אבל דווקא השבוע, עיסוקי יתר, עומס מבורך וילדים שמבקשים אמא, אני לא מספיקה.

בכל אופן, בגלל שמילה היא מילה, אני כן עושה לך שבע ברכות. אחר. כאן.

במקום סעודת שבע ברכות עושה לך "רשימת שבע ברכות".

זה בדיוק כמו שזה נשמע: "רשימת שבע" לזוג שמתחיל עכשיו את החיים. שבע ברכות, שבע המלצות, שאני חושבת שהן יעילות.

אנא ממך, תחשיבי לי את זה כמו עוף, אורז, תפוחי אדמה, ולחמניות.

רשימת שבע ברכות לבית של קרבה והתפתחות משותפת. כותבת בכלל, לאו דווקא אליכם.

1. בהתחלה הכל נראה קסום וחדש.
2.  הכל באמת קסום וחדש. מזל טוב, תהנו.
3. הכל אמור ללכת חלק, ואכן כך יהיה, אבל.
4. אם אתם מרגישים במהלך השנה הראשונה שיש לאחד מכם שאלות שלא נעים לשאול, לא נעים לשאול אחד את השני, לא נעים לשאול את אמא או את מדריכת הכלות, אל תרפו. אל תתביישו, תמצאו מישהו, בעיקר ניטרלי, שאתם סומכים עליו, ותבררו אם מה שאתם מרגישים הינו תקין.
5. עדיף שיגידו לכם שטוב ששאלתם ושזה כלום מאשר לא לשאול בכלל.
6. השתדלו להיות ברורים אחד עם השני ולהסביר בדיוק מה אתם צריכים, בעיקר מבחינה רגשית.
7. כל רגש הינו לגיטימי. גם אם הוא אינו מוכר לאחר. גם אם הוא אינו רגש זוהר. ברגשות תגידו הכל, תשאלו שאלות, תעלו סביב הרגש מהילדות זיכרונות.
8. יש מילים שאין צורך להגיד אותם, או שאם משתמשים בהם כדאי להצמיד להם מילה נכונה מיד אחריהם.
9. יש גם שאלות שלא כדאי לשאול.
10. לדוגמה; המילה אתה. פסולה. אסביר בזכר, וזה מתאים גם לנקבה. אל תשתמשי בה אלא לברך את בורא עולם, "ברוך אתה", או בהקשר של מחמאה: "אתה כזה תלמיד חכם". "אתה כזה חרוץ", "אתה הבאת בדיוק את העגבניות שרציתי".

כל ההצמדות האחרות למילה אתה או את מביאות עמן בעיות ומתחים. חבל. למשל: "אתה יודע כמה זמן אני מחכה?". "אתה באמת חושב את זה על המשפחה שלי?". "אתה רציני?".

11. גם המילה למה יכולה להידחות מהלקסיקון המשפחתי. "למה לא שטפת כלים", "למה אתה מאחר", "למה לא הכנסת את הבגדים לארון".
    למה היא מילה קטנה, אבל בעייתית. אחותה - מדוע, סתם נראית חגיגית יותר, אבל גרועה לא פחות.
    למה היא מילה ביקורתית, כל תשובה עליה בדרך כלל גוררת דיון מיותר, בו כל צד מנסה להצדיק את עצמו בפינג פונג מתיש.
12. בהמשך, כשתהפכו  בעזרת ה' למשפחה גדולה, תורידו גם את השאלה מי, במיוחד בהקשר של אוכל ותפקודי בית: "מי גמר את כל  הגלידה?", "מי שפך כאן את המיץ?".
13. בדרך כלל, מי הופכת במצבים האלה לאשמה. הקרבן ינסה להתחמק מלהודות, וההודאה שלו לא תחזיר את הגלידה. תשמרו את מי לשאלות חיוביות: "מי רוצה מיץ?", "מי בא לאכול גלידה?".
14. לעולם אל תלמדו עקרונות משפחתיים מטורים בעיתונים. זה לא מספיק ולא ממצה. חפשו משפחות מדהימות סביבכם וראו כיצד הן מתקיימות, עטפו את חייכם באנשים שיודעים לחיות יחד לאורך שנים, תבדקו רק קודם אם מה שרואים בחוץ זה גם מה שבפנים.
15. אל תאמינו במספרים. אנשים אינם מספרים. היו סלחניים. שבע ברכות יכולות להפוך לחמש עשרה גם, כמו שקרה לי כאן.