נכדי הגדול מקנא מאוד בזה שתחתיו

לבי יוצא אל נכדי הגדול. הוא מגיע אלי פעמיים בשבוע כדי לישון אצלי, ומספר לי בכל פעם בעצב, שהוריו אוהבים הרבה יותר את אחיו הצעיר ממנו.

הוא מספר מה נתנו לאחיו וכמה, ועד כמה נותנים לו פחות.

רציתי לשאול אם עלי לדבר על כך עם ההורים, או כמו שאת נוהגת לומר בתוכניות הרדיו שלך, אסור לי להתערב.

* * *

נכון, אני מרבה לומר בהרצאותי שלא להתערב בחיי הנכדים וביחסם עם הוריהם, אבל דווקא במקום הזה הייתי אומרת כן להתערב.

כאן השאלה היא לא אם כן או לא, אלא איך וכיצד.

איך באמת להתערב?

אני מציעה לגשת להורים בשעה של נחת, שעה שאין בה לחץ, כשהם יושבים לבדם, כדי שלא לדבר על כך לפני הילדים ובפניהם.

אמרי להורים שכך וכך אומר לך הילד.

שימי את הדברים לפניהם, אבל אל תתערבי במהלכים.

אל תאמרי להם מה לעשות ומה לא.

הם יחליטו איך לנהוג.

בקשי מהם שלא לספר לילד שסיפרת להם, על אף שאני לא בטוחה שהוא לא תכנן שתספרי להם.

הם כבר ימשיכו את העניין.

בזה שהתערבת ואמרת, ייתכן שהצלת את הילד הזה, שמרגיש רגשי נחיתות ובטוח שאין אוהבים אותו כלל.

לפעמים ילד מסוגל לחשוב מחשבות שנים רבות, ורק אחר כך מתברר שלא היה שחר למה שהבין.