גם כשמותר וצריך שתהיה ’שמינית-שבשמינית’, בכל זאת אליהו הנביא אינו נכנס לשם...

מסופר על בעל 'מגלה עמוקות' שהתגורר בקראקא בזמן שרבינו יואל סירקש, הב"ח (בעל ה'בית חדש'), כיהן כרב העיר. פעם הלך הב"ח ברחוב, וראה שני אנשים הולכים ופניהם מאירות כשמש בצהרים. אחריהם ראה עוד ארבעה אנשים, אחד מבוגר ושלושה אחרים צעירים יותר, ופניהם של אלו היו שחורות כזפת. ארבעה אלה רצו אחרי שני האנשים, אבל לא הצליחו להשיגם. לאחר ששני האנשים בעלי הפנים הזוהרות כבר נעלמו מהעין, ניגש הב"ח לאנשים שחורי המראה, נתן להם שלום ושאל אותם מי הם, אבל הם סירבו לענות. חזר הב"ח ואמר להם: 'אני כאן המרא דאתרא, ואם אני שואל עליכם לענות לי'.

נתרצו הארבעה ואמרו: 'הרב צודק ועלינו לענות. אנחנו גיחזי ושלושת בניו...'. שוב שאל הב"ח: 'ומי היו שני האנשים שרצתם אחריהם?'. ענו לו: 'הם אליהו הנביא ואלישע. אחד העונשים שלנו הוא שאנחנו צריכים תמיד לרוץ אחרי אלישע הנביא, אבל איננו מסוגלים להשיגו'. הוסיף הב"ח ושאל: 'ולאן הלכו השניים?'. אמרו לו: 'הם הלכו לבעל ה'מגלה עמוקות'.

הלך הב"ח ל'מגלה עמוקות' ואמר לו: 'יודע אני כי אליהו הנביא נמצא אצלך, תשאל נא אותו למה איננו בא אלי'. שאל ה'מגלה עמוקות' את אליהו הנביא, והשיב לו: 'לרב עיר מוכרח שתהיה שמינית שבשמינית גאוה, שאם לא כן לא יהיו נשמעים דבריו, אבל מכל מקום - אני אינני יכול לבוא אליו'!...

וכשהרב יצחק זילברשטיין שליט"א מספר את המעשה הזה, הוא מדגיש בהתפעלות לקח מאלף נוסף שטמון בו: הדברים מבהילים - כל כך הרבה שנים חלפו ועדיין גחזי רודף עם פנים שחורות כפחם אחר אלישע... הבה נלמד מכאן עד כמה חמור עוון חילול השם, שהנה אלישע אמר לגחזי (מלכים-ב' פ"ה): 'וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך עד עולם', ודרשו חז"ל (במדבר רבה ז'-ה') 'צרעת באה על המחלל שם שמים, זה גחזי, שרץ אחר נעמן ליטול ממנו ממון. אלישע קידש שמו של הקב"ה שלא רצה ליטול מנעמן כלום, וגחזי רדף אחריו ונשבע לו לשקר שנשלח אליו, כדי לקבל ממנו ממון, נמצא זה מחלל שם שמים, מה שקידש אלישע'! וגם כעבור שנים כה רבות, עדיין לא בא גחזי על תיקון החטא הנורא של חילול השם.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.