אני מעריצה את עצמי – כי אני עושה את מה שאני מסוגלת

גילה התקשרה אלי, רק כדי לבקש מספר טלפון שהייתה צריכה.

שמחתי לעזור ולתת לה את המספר, וכמובן גלגלנו עוד כמה מילים.

שוחחנו על מה שכל אחת עושה, ואיך מסתדרים עם כל מה שצריך.

"אני מעריצה את עצמי", כך אמרה לי גילה.

"או זה מקסים", עניתי לה, "גם אני מעריצה אותך, את לא היחידה".

לגילה יש חמישה ילדים קטנים היא אמא נהדרת ובנוסף גם עובדת.

גילה רוצה מאוד שיהיה לה בית מסודר ומצחצח. לבעלה זה חשוב פחות: "עזבי, אי אפשר כל הזמן רק לנקות ולנקות ולסדר ולסדר". אבל לגילה זה כן חשוב.

"אני רוצה בית כמו הבתים המצוחצחים האלה, את מכירה אותם?", היא שאלה אותי.

"לא, אני לא מכירה אותם...".

"אז זהו", גילה אומרת לי. "בסך הכל אני מעריצה את עצמי על שאני עושה את מה שאני כן מסוגלת".

זה דבר גדול ובהחלט ראוי להערצה.

אחד הדברים המתסכלים אצל הרבה נשים, זה הפער הגדול בין הרצוי למצוי. אם את רוצה להספיק רשימה ארוכה של משימות, ועמדת רק ב 10% מהם, זה מייאש.

אם את רוצה בית מסודר ונקי, ילדים שישנים מוקדם, וארוחת ערב זוגית נעימה – וזה לא הולך, את מרגישה בסוף הערב מותשת.

אם תכננת בית מוכן לשבת מוקדם, עם שלושה עוגות מוכנות במקפיא וחלות ריחניות, ואוירה שלוה בערב שבת – וזה לא קורה, עולות בך מחשבות של "למה דווקא אצלי זה לא מצליח?" – ואת מרגישה לא יוצלחית.

אם חלמת להיות האמא הכי טובה, שאף פעם לא כועסת או צועקת, תמיד רק מחמיאה ומחייכת ובשטח הדברים נראים אחרת, את מרגישה לא טוב עם עצמך ונקיפות המצפון חוגגות בגדול.

איך אפשר להמשיך כך?

הסוד הגדול הוא לצמצם את הפער בין הרצוי למצוי.

כן, יש דברים שאת רוצה, אבל לא הכל את יכולה. נסי לרצות את מה שאת יכולה לעמוד בו, כמו שאומרים: אם לא הולך כמו שרוצים, צריך לרצות כמו שהולך.

צמצום הפערים אמור לתת לך אנרגיה טובה וחזקה לדברים שאת כן יכולה לעמוד בהם, ולסלק את התסכול הייאוש והאשמה.

אני מעריצה את גילה שהגיע למקום הזה שיודעת לשמוח על הדברים שהיא כן עומדת בהם, גם אם היא לא ברמה של "הבתים המצוחצחים האלה".

אני חושבת שהיא נהדרת שהיא מצליחה גם להעריץ את עצמה על כך, זו כבר ממש גדולה.

גם את מעריצה את עצמך על מה שאת כן מספיקה ויכולה לעשות? אם לא, הגיע הזמן!

פסי דבלינגר היא מרצה להעצמה אימהיתpid38a@gmail.com